התוסף LiteSpeed Cache – מדריך מפורט והגדרות מומלצות

כשמדובר באופטימיזציה של ביצועי אתר הוורדפרס שלכם, התוסף LiteSpeed Cache הוא פיתרון עוצמתי, במיוחד אם האתר שלכם מאוחסן על שרת LiteSpeed.

עם אינספור תכונות ופיצ׳רים, תוסף זה יכול לשפר משמעותית את מהירות טעינת האתר ואת חוויית המשתמש, ומכאן גם את דירוג האתר שלכם במנועי החיפוש השונים. עם זאת, לתוסף המון אפשרויות והגדרתו יכולה להיות מעט מורכבת עבור אנשים מסוימים.

במדריך זה אתאר את ההגדרות האופטימליות של התוסף עבור אתרי WordPress על שרתי LiteSpeed. בואו נתחיל…

ההגדרות במדריך הן המלצות כלליות בלבד ואינן מתאימות לכל אתר. אם אינכם בטוחים לגבי אחת מהן, אתם מוזמנים לשאול בתגובות ונשמח לעזור.

Dashboard – לוח בקרה

לוח הבקרה מספק סקירה מהירה של ביצועי האתר ושל החיבור לשירותי QUIC.cloud. הוא מסכם את השימוש שלכם באופטימיזציית תמונות, אופטימיזציית דפים, שימוש ברוחב פס של CDN, ופיצ’רים כמו LQIP.

תוכלו לראות במסך זה מדדים בזמן אמת לגבי שכבות הקאש, שיפורים במדדי מהירות עמודים, והסטטוס של שירותים קריטיים כמו Object Cache וסורקים.

מסך זה הוא בעיקר אינפורמטיבי ומסייע לוודא שהכול פועל כשורה. אם אתם מזהים בעיה או רוצים להעמיק, תמצאו קישורים נוחים לחלקים הרלוונטיים.

Presets – תבניות

מסך ה-Presets מאפשר לכם להחיל תצורה מוגדרת מראש או לייבא/לייצא הגדרות בין אתרים לצורך הגדרה מהירה יותר.

[1] Standard Presets – תבניות סטנדרטיות

בחרו Preset בהתאם לצרכים של האתר:

• Standard: מתאים לרוב אתרי WordPress.
• Aggressive / High Performance: מהיר יותר אך דורש בדיקה.

התחילו עם "Standard" והתאימו את ההגדרות רק אם באמת יש צורך.

[2] Import/Export – ייבוא/ייצוא

שימוש חוזר בהגדרות באתרים שונים:

• Import: העלאת קובץ הגדרות שמור.
• Export: שמירת ההגדרות הנוכחיות.

General – כללי

ההגדרות הכלליות שולטות בהתנהגות הכוללת של התוסף ובפיצ’רים חשובים כמו מצב אורח (Guest Mode) וגישה לשירותים מקוונים. אלה הם "המפסקים הראשיים" של LiteSpeed Cache בכל הקשור לאופטימיזציה בשרת ובצד הלקוח.

[1] Online Services – שירותים מקוונים

חלק זה בודק אם האתר מחובר ל-QUIC.cloud. ברגע שנוצר החיבור, תתאפשר גישה לשירותים כמו אופטימיזציית תמונות, VPI ו-LQIP.

החיבור ל-QUIC.cloud הוא אופציונלי – אך פותח פיצ’רים עוצמתיים בענן. אין צורך באימות מפתח דומיין אם כבר הוגדר אוטומטית.

[2] General Settings – הגדרות כלליות

כאן נמצאות אפשרויות ההגדרה המרכזיות שמשפיעות על התנהגות התוסף ברמה הגלובלית, במיוחד עבור מבקרים ראשונים.

• מופעל – Automatically Upgrade: עדכון אוטומטי של התוסף בכל גרסה חדשה. ניתן לכבות לעדכון ידני.
• מופעל – Guest Mode: מאפשר טעינה מהירה לעמודי נחיתה עבור מבקרים חדשים תוך שימוש ב-AJAX.
• כבוי – Guest Optimization: אופטימיזציה מתקדמת (UCSS/CCSS) למצב אורח – דורש זהירות והגדרה תקינה עם QUIC.cloud.
• Server IP: כתובת ה-IP של השרת שלכם – כדי לאפשר חיבורים ישירים לשירותים ללא DNS.
• מופעל – Notifications: עדכונים, תיקונים ומהדורות בטא יופיעו בממשק.

מצב אורח ואופטימיזציה לאורח עובדים יחד לשיפור טעינה ראשונית – אך עשויים לשנות את .htaccess ולהשפיע על תוספים/תבניות.

⚠️ שימו לב: הפעלת Guest Optimization עלולה לגרום לשיבושי תצוגה בתבניות וורדפרס המשתמשות ב-CSS/JS דינמיים. יש לבדוק היטב לפני הפעלה בסביבת פרודקשן.

[3] Tuning – כיוונון

החלק הזה מאפשר לכם לקבוע איך מצב אורח יפעל עבור מבקרים מסוימים. ניתן להחריג בוטים, cookies או כל דפדפן שאתם לא רוצים שיקבל גרסה שמורה של העמוד.

השימוש ב-Tuning עוזר לשמור על ביצועים גבוהים של Guest Mode, מבלי להיתקל בהתנגשויות עם כלים כמו A/B Testing או חוויות דינמיות למשתמשים מחוברים.

השתמשו באזור זה כדי להחריג קבוצות מסוימות ממצב אורח, ולשמור על יציבות כללית מבלי לכבות את האופטימיזציה לגמרי.

Cache – מטמון

החלק הזה מאפשר לכם לשלוט בדיוק אילו תכנים נשמרים במטמון ואיך המטמון מתנהג בתרחישים שונים. הוא כולל הגדרות להחרגות, משך זמן המטמון, טריגרים לניקוי, ולוגיקות מתקדמות כמו ESI ומטמון אובייקטים.

[1] Cache – הגדרות מטמון

חלק זה קובע אילו סוגי בקשות ומבקרים ייכנסו למטמון. הפעלה נכונה של האפשרויות תשפר את ביצועי האתר על ידי הפחתת עומס שרת והגשה מהירה יותר של עמודים.

• מופעל – Enable Cache: המתג הראשי להפעלת LiteSpeed Cache.
• כבוי – Cache Logged-in Users: כבוי כברירת מחדל כדי לא לשמור תוכן מותאם אישית של משתמשים מחוברים.
• מופעל – Cache Commenters: שומר עמודים למשתמשים שהגיבו אך לא מחוברים.
• מופעל – Cache REST API: משפר מהירות תגובה בבקשות REST API.
• מופעל – Cache Login Page: מייעל את עמוד ההתחברות.
• מופעל – Cache PHP Resources: שומר עמודים שנבנים דרך includes של PHP. משפיע על .htaccess.
• כבוי – Cache Mobile: הפעל רק אם התוכן/מבנה שונה לחלוטין בנייד. משנה את .htaccess ואפס את רשימת הסורקים.

הפעילו רק את האפשרויות שמתאימות למבנה האתר שלכם. קאש למובייל או לקבצי PHP עשוי לשפר ביצועים – אך מחייב בדיקה קפדנית.

[2] TTL – משך חיים של מטמון

TTL (Time To Live) מגדיר כמה זמן תכנים מסוימים יישמרו במטמון לפני שיתחדשו. התאמת הערכים מאפשרת איזון בין ביצועים לרעננות של תוכן.

• Default Public Cache TTL: 604800 שניות (שבוע) – לדפים ציבוריים.
• Default Private Cache TTL: 1800 שניות (30 דקות) – לתוכן מותאם אישית.
• Default Front Page TTL: 604800 שניות – עבור עמוד הבית.
• Default Feed TTL: 604800 שניות – ל-RSS/Atom. ערך מתחת ל-30 מבטל מטמון.
• Default REST TTL: 604800 שניות – לבקשות REST API.
• Default HTTP Status Code Page TTL: זמן מותאם אישית לדפי שגיאה:
  • 403 3600 – שעה לדפי "גישה אסורה"
  • 404 3600 – שעה לדפי "לא נמצא"
  • 500 3600 – שעה לדפי "שגיאת שרת"

TTL ארוך משפר ביצועים אך עלול להציג תוכן מיושן. TTL קצר מוודא עדכניות, במיוחד בדפים שמתעדכנים לעיתים קרובות.

[3] Purge – ניקוי מטמון

הגדרות אלו קובעות מתי יש לנקות תכנים מהמטמון באופן אוטומטי. תצורה נכונה תוודא שמבקרים יראו את הגרסה המעודכנת של התוכן – ללא צורך בניקוי ידני.

• מופעל – Purge All On Upgrade: מנקה את כל המטמון לאחר עדכון תוסף, תבנית או ליבת WordPress.
• Auto Purge Rules For Publish/Update: בחירה באילו סוגי עמודים לבצע ניקוי כשעמוד מתפרסם או מתעדכן:
  • עמוד בית ודף ראשי
  • עמודים וארכיונים של סוגי פוסטים
  • ארכיוני מונחים (תגיות, קטגוריות, טקסונומיות)
• כבוי – Serve Stale: מונע הצגת תוכן מיושן. אך אם האתר עמוס או איטי – ניתן להפעיל כדי להמשיך להגיש תוכן תוך כדי בניית המטמון מחדש.
• Scheduled Purge URLs: ניקוי עמודים מסוימים לפי לוח זמנים. הזינו URL בכל שורה.

ניקוי יתר עלול לפגוע בביצועים. חוסר ניקוי עלול להוביל לתוכן מיושן. Serve Stale מספק פתרון ביניים חכם.

[4] Excludes – החרגות

כאן תוכלו להחריג סוגי תוכן או בקשות שלא צריכים להיכנס למטמון – חשוב במיוחד לתוכן דינמי, עמודים מותאמים אישית או כלים חיצוניים.

• Do Not Cache URIs: לדוגמה /checkout/, /cart/ או דשבורדים מותאמים.
• Do Not Cache Query Strings: החרגת פרמטרים כמו utm_, ref=.
• Do Not Cache Categories / Tags: החרגת ארכיונים עם ווידג'טים דינמיים.
• Do Not Cache User Agents: לדוגמה בוטים, כלים או דפדפנים ספציפיים.
• Do Not Cache Roles: תפקידי משתמש כמו מנהל או עורך SEO – כדי לראות תמיד תוכן עדכני.

החרגה חיונית במיוחד לאתרים עם סל קניות, לוחות בקרה מותאמים, או סביבת בדיקות SEO.

[5] ESI

ESI מאפשר שליטה מדויקת יותר בקאש על ידי הפרדת אזורים בעמוד לחלקים נפרדים. שימושי במיוחד לחוויות משתמש מחובר, עגלות WooCommerce, טפסי תגובה או סרגל ניהול – תוך שמירה על יתר העמוד בקאש.

• כבוי – Enable ESI: מפעילים רק אם צריך קאש חלקי לאלמנטים דינמיים. דורש הגדרה ידנית.
• מופעל – Cache Admin Bar: שומר את סרגל הניהול כאלמנט נפרד.
• מופעל – Cache Comment Form: מאפשר קאש לטפסי תגובה מבלי לבטל קאש עמוד.
• ESI Nonces: הוספת Nonce של וורדפרס שיש לשרת דינמית – לטפסים ותוספים עם אבטחה.
• Vary Group: הגדרת מזהה מותאם לפי תפקיד – להגשת גרסאות קאש שונות לפי רול.

ESI הוא כלי חזק אך דורש בדיקה יסודית. ודאו התאמה עם תוספים דינמיים או תכנים מבוססי תפקידים.

[6] Object – מטמון אובייקטים

מסך Object Cache מאפשר קאש בצד השרת עבור שאילתות למסד הנתונים שמתבצעות לעיתים קרובות, בעזרת Redis או Memcached. זה מפחית עומס ומאיץ את ביצועי האתר – במיוחד באתרים דינמיים או עם תעבורה גבוהה.

• כבוי – Object Cache: מופעל רק אם השרת תומך ב-Redis או Memcached ומוגדר כראוי.
• Method: בחירה בין Redis ל־Memcached.
• Host & Port: הגדרת פרטי חיבור (לרוב 127.0.0.1 ו־11211 ל־Memcached או 6379 ל־Redis).
• Default Object Lifetime: זמן חיות של אובייקטים במטמון (לדוגמה: 3600 שניות).
• Global Groups: קבוצות WP שמומלץ תמיד לשמור במטמון.
• Do Not Cache Groups: קבוצות שיש להחריג כמו תגובות או sessions.
• מופעל – Persistent Connection: שומר חיבור פתוח לביצועים טובים יותר.
• מופעל – Cache WP-Admin: מאיץ את לוח הבקרה (עשוי להציג מידע לא עדכני).
• מופעל – Store Transients: מאחסן את ה־transients של WordPress בזיכרון.

Object Cache מומלץ במיוחד לאתרים עם הרבה משתמשים מחוברים או תוספים כבדים במסד נתונים. תמיד בדקו מה מהיר יותר: Redis או Memcached.

[7] Browser – מטמון בדפדפן

קטע זה מנהל את אופן שמירת קבצים סטטיים כמו תמונות, JavaScript ו-CSS בדפדפן של המשתמש. כך מבקרים שחוזרים לאתר נהנים מטעינה מהירה יותר בזכות אחסון מקומי.

• מופעל – Browser Cache: מפעיל מטמון דפדפן לקבצים סטטיים. משנה את .htaccess להגדרת כותרות קאש.
• Browser Cache TTL: 31557600 שניות (שנה) – אידאלי לקבצים עם גרסאות.

מטמון בדפדפן הוא חיוני לביצועים. הקפידו להשתמש בשמות קבצים עם גרסאות (כמו style.css?v=2.0) כדי למנוע טעינת קבצים מיושנים.

[8] Advanced – מתקדם

ההגדרות המתקדמות מיועדות למשתמשים מנוסים שרוצים שליטה בהתנהגות הקאש בתרחישים מיוחדים – כמו בקשות AJAX, cookies מותאמים או תמיכה ב־HTTP/HTTPS.

שימוש לא נכון עלול לגרום לטעינה שגויה או לעומס מיותר.

• AJAX Cache TTL: הגדרת קאש לפעולות AJAX ספציפיות. כל שורה כוללת פעולה וזמן ב־שניות.
• Login Cookie: מזהה Cookie מותאם לזיהוי התחברות – שימושי כאשר פועלות מספר אפליקציות באותו דומיין.
• Vary Cookies: הגדרת Cookies נוספים לצורך וריאציות בקאש (למשל A/B Testing או אתרים רב־לשוניים).
• כבוי – Improve HTTP/HTTPS Compatibility: נדרש רק אם האתר מגיש גם HTTP וגם HTTPS (לא מומלץ לרוב האתרים כיום).
• מופעל – Instant Click: טוען עמודים כשמשתמש מרחף מעל קישור – מעלה את מהירות ההרגשה אך עלול להעמיס על השרת.

השתמשו באפשרויות המתקדמות רק אם אתם מבינים את השלכותיהן. טעויות עלולות לגרום לחוסר עקביות בהתנהגות הקאש.

CDN

אינטגרציה עם רשת CDN משפרת משמעותית זמני טעינה ברחבי העולם. כאן ניתן להגדיר CDN שיעביר את הקבצים הסטטיים שלכם משרתים קרובים יותר למבקרים.

[1] QUIC.cloud

QUIC.cloud היא רשת CDN של LiteSpeed המיועדת לוורדפרס. היא משפרת את TTFB על ידי שמירה בקצה (Edge) של תכנים דינמיים וסטטיים, ומאפשרת גישה לפיצ'רים מתקדמים בענן.

• כבוי – הפעילו רק לאחר הגדרת DNS נכונה (LiteSpeed DNS, Cloudflare עם Proxy, או פתרון אחר נתמך).

QUIC.cloud משפרת ביצועים אך דורשת שליטה ב־DNS. אל תפעילו עד שאתם בטוחים במבנה ה־DNS הקיים שלכם.

[2] Cloudflare – אינטגרציה עם Cloudflare

LiteSpeed Cache תומך באינטגרציה עם Cloudflare דרך API – כולל מחיקת קאש, מצב פיתוח, מיניפיקציה ועוד.

• כבוי – הפעל רק אם ברצונך לשלוט ב־Cloudflare ישירות מ־WordPress.
• Cloudflare API Token: יש להגדיר רק לאחר בדיקה ואימות.

האינטגרציה עם Cloudflare היא אופציונלית. מי שכבר שולט דרך לוח הניהול של Cloudflare – לרוב לא צריך את זה.

[3] Other Static CDN – CDN חיצוני

אם אתם משתמשים ב־CDN כמו Bunny.net, KeyCDN או CloudFront – תוכלו להפעיל מיפוי ולהגדיר אילו קבצים יוגשו דרך ה־CDN.

• מופעל – Use CDN Mapping: מחליף כתובות URL סטטיות לכתובת CDN.
• CDN URL: הכתובת המלאה של ה־CDN (למשל https://cdn.yoursite.com).
• HTML Attribute To Replace: אילו תכונות HTML יוחלפו (לרוב src או href).
• Original URLs: הדומיינים המקוריים שצריכים להיות מוחלפים.
• Included Directories: לרוב wp-content ו־wp-includes.
• Exclude Path: קבצים או תקיות שלא יועברו דרך ה־CDN.

מיפוי CDN מאיץ את הגשת הקבצים הסטטיים. בדקו תמיד פונטים, סקריפטים חיצוניים וכו' לאחר הפעלה.

Image Optimization – אופטימיזציית תמונות

החלק הזה מאפשר לך למטב את התמונות באתר בעזרת דחיסה, טעינה עצלה (lazy load) והמרה ל־WebP. מרבית התהליך נעשה דרך QUIC.cloud, כך ששרת האתר כמעט ולא מושפע.

[1] Image Optimization Summary – סיכום אופטימיזציית תמונות

דף זה מציג כמה תמונות ממתינות, הותאמו בהצלחה או נכשלו, ומאפשר לבצע אופטימיזציה באופן ידני. שימושי למעקב או לרענון.

• טבלת סטטוס – מספר תמונות מותאמות, נכשלות, או בהמתנה
• שליחת בקשת אופטימיזציה חוזרת – לתמונות שלא הסתיימו

[2] Image Optimization Settings – הגדרות אופטימיזציית תמונות

כאן ניתן להגדיר כיצד התמונות מותאמות ומוגשות, כולל אוטומציה, דחיסה, פורמטים מתקדמים (WebP / AVIF) והתנהגות fallback.

• מופעל – Auto Request Cron: בקשות התאמה חדשות נשלחות אוטומטית ברקע.
• מופעל – Optimize Original Images: מצמצם את גודל התמונות המקוריות כדי לחסוך במקום אחסון.
• כבוי – Remove Original Backups: מוחק לצמיתות גיבויים – לא מומלץ אלא אם האחסון מאוד מוגבל.
• מופעל – Optimize Losslessly: דחיסה ללא איבוד איכות – עשוי ליצור קבצים גדולים יותר.
• כבוי – Preserve EXIF/XMP Data: שמירה על מידע צילום – נחוץ רק לצלמים וכדומה.
• Next-Gen Image Format: בחירה בין WebP ל־AVIF. AVIF יעיל יותר אך לא נתמך בכל הדפדפנים.
• WebP/AVIF Attribute to Replace: הגדרת אילו תכונות HTML יוחלפו (כמו img.src או div.data-src).
• כבוי – WebP/AVIF for Extra Srcset: הפעלה רק אם אתם מגישים srcset מותאם אישית.

תמונות מותאמות משפרות מהירות וחוסכות ברוחב פס. שימו לב לאופציות בלתי הפיכות כמו מחיקת גיבויים, ובדקו תאימות WebP/AVIF לפני הפעלה.

Page Optimization – אופטימיזציית עמודים

הגדרות אלו שולטות באיך האתר שלכם מגיש HTML, CSS ו־JavaScript – מה שמשפיע משמעותית על מהירות טעינה ועל מדדי Core Web Vitals. טיוב נכון עשוי לבטל חסימות ברינדור ולשפר FCP ו־LCP.

[1] CSS Settings – הגדרות CSS

כאן מגדירים איך קבצי ה־CSS שלכם מותאמים – כולל מיניפיקציה, שילוב, טעינה אסינכרונית, UCSS, והתנהגות של פונט.

• מופעל – CSS Minify: הסרת רווחים ותגובות להקטנת גודל קבצים.
• כבוי – CSS Combine: לא מומלץ ב־HTTP/2 – בקשות נפרדות יעילות יותר.
• מופעל – Generate UCSS: מייצר CSS לא נחוץ דרך QUIC.cloud.
• מופעל – UCSS Inline: שותל את ה־UCSS ישירות בעמוד.
• מופעל – CSS Combine External and Inline: משלב גם סגנונות מוטמעים.
• כבוי – Load CSS Asynchronously: עשוי לשפר ביצועים אך עלול לגרום לבעיות עיצוב – השתמשו בזהירות.

שימוש לא נכון בטעינה אסינכרונית עלול לגרום ל־FOUC או עימוד שבור.

• כבוי – CCSS Per URL: מתאים רק אם צריך CSS קריטי שונה לכל עמוד.
• מופעל – Inline CSS Async Lib: מוודא שהטעינה האסינכרונית תעבוד גם אם יש עיכובים ב־JS.
• Font Display Optimization: הגדרה ל־swap כדי להציג טקסט מידית גם לפני שהפונטים נטענו.

אופטימיזציות CSS כמו טעינה אסינכרונית ו־UCSS משפרות ביצועים – במיוחד במובייל. תמיד לבדוק ויזואלית לאחר ההפעלה.

[2] JS Settings – הגדרות JavaScript

כאן מתבצעת אופטימיזציית JavaScript – כולל מיניפיקציה, שילוב ודחיית הרצה – להפחתת חסימות ולשיפור זמני טעינה.

• מופעל – JS Minify: מסיר תווים מיותרים להקטנת קבצים.
• כבוי – JS Combine: עלול לגרום לבעיות תאימות. מתאים רק בהקשרים מסוימים.
• מופעל – JS Combine External and Inline: משלב גם סקריפטים מוטמעים עם חיצוניים.
• Deferred – Load JS Deferred: טוען סקריפטים לאחר ניתוח ה־HTML – משפר את FID.

שיפור מהירות באמצעות JavaScript הוא אפקטיבי – אך חשוב לבדוק תאימות, במיוחד עם סקריפטים חיצוניים.

[3] HTML Settings – הגדרות HTML

מכיל אפשרויות לצמצום קוד HTML, שיפור ביצועי DNS, והסרת רכיבים כמו אמוג’ים, פונטים של גוגל או תגיות noscript.

• מופעל – HTML Minify: מסיר רווחים ותגובות מיותרים.
• DNS Prefetch: הגדרה ידנית של דומיינים חיצוניים לטעינה מוקדמת.
• כבוי – DNS Prefetch Control: כבוי כדי למנוע עומס DNS מיותר.
• DNS Preconnect: יוזם חיבור מוקדם לדומיינים שצוינו.
• HTML Lazy Load Selectors: מאפשר טעינה עצלה לפי סלקטור מותאם.
• HTML Keep Comments: שומר תגובות HTML מסוימות – לפי טקסט מוגדר.
• מופעל – Remove Query Strings: מסיר מחרוזות גרסה מקבצים סטטיים לשיפור קאש.
• כבוי – Load Google Fonts Asynchronously: גורם לריצודים – עדיף להטמיע מקומית.
• מופעל – Remove Google Fonts: מבטל טעינה של פונטים מגוגל.
• מופעל – Remove WordPress Emoji: מונע טעינה של סקריפט אמוג’ים.
• מופעל – Remove Noscript Tags: מסיר את כל תגיות <noscript> להפחתת עומס DOM.

בדקו פונטים, ווידג’טים ותוספים לאחר הפעלת הגדרות אלו – כדי לוודא שהעיצוב נשמר.

[4] Media Settings – הגדרות מדיה

החלק הזה שולט בהתנהגות של טעינה עצלה (lazy load), מצייני מיקום לתמונות, יצירת LQIP ודחיסת תמונות בוורדפרס. הגדרה נכונה יכולה לקצר זמני טעינה ולשפר את ציוני Core Web Vitals.

• מופעל – Lazy Load Images: מונע טעינת תמונות עד שהן נכנסות לוויו – חוסך בבקשות מוקדמות.
• Basic Image Placeholder: תמונת base64 שמוצגת לפני טעינת התמונה האמיתית. ניתן לשנות ב־wp-config.php.
• מופעל – Responsive Placeholder: משמר את מבנה הפריסה עד שהתמונה נטענת.
• Responsive Placeholder SVG: SVG מותאם אישית כמציין מיקום, מומר אוטומטית ל־base64.
• Responsive Placeholder Color: צבע למילוי מציין המיקום. ברירת מחדל: #cfc4db.
• מופעל – LQIP Cloud Generator: יוצר מצייני מיקום איכות נמוכה דרך QUIC.cloud.
• LQIP Quality: כרגע מוגדר ל־4. ערכים גבוהים = איכות טובה יותר אך גם שימוש רב יותר במשאבים.
• LQIP Minimum Dimensions: תמונות קטנות מ־150×150 פיקסלים לא יעברו LQIP.
• מופעל – Generate LQIP in Background: יוצר את ה־LQIP ברקע דרך cron – לשיפור ביצועים בממשק הניהול.
• מופעל – Lazy Load Iframes: מונע טעינת iframe עד שהן נראות במסך.
• מופעל – Add Missing Sizes: מוסיף width ו־height לתמונות כדי למנוע CLS. מחייב lazy load פעיל.
• WordPress Image Quality Control: השאירו על ברירת המחדל (82). מגדיר את רמת הדחיסה של תמונות בוורדפרס.

כדי לשפר את מדדי Core Web Vitals, מומלץ להפעיל lazy load, להשתמש במצייני מיקום רספונסיביים וליצור LQIP ברקע.

[5] Viewport Images (VPI) – תמונות בחלק העליון הקריטי

VPI מזהה אילו תמונות מופיעות בתחילת העמוד ומוציא אותן מהטעינה העצלה. כך התצוגה הראשונית נטענת מהר יותר.

• מופעל – Viewport Images: מוציא תמונות מעל הקיפול מה־lazy load – משפר FCP ו־LCP.
• מופעל – Viewport Images Cron: מפעיל יצירת VPI באופן אוטומטי ברקע.

הפיצ'ר הזה משפר את חוויית המשתמש בכך שהתמונות החשובות נטענות מיד – במיוחד חשוב במובייל וב־Core Web Vitals.

[6] Media Excludes – החרגות מדיה

הגדרות אלו מאפשרות למנוע טעינה עצלה או אופטימיזציה עבור תמונות, iframes או כתובות ספציפיות. שימושי במניעת בעיות עימוד עם רכיבי עיצוב קריטיים.

• Lazy Load Image Excludes: ניתן להשאיר ריק או להזין URL/דפוסי תמונות להחרגה מהטעינה העצלה.
• Lazy Load Image Class Name Excludes: wmu-preview-img, no-lazy – מונע טעינה עצלה לתמונות עם קלאסים אלו.
• Lazy Load Image Parent Class Name Excludes: (ריק) – ניתן להחריג תמונות בתוך קונטיינר ספציפי.
• Lazy Load Iframe Class Name Excludes: (ריק) – החרגת iframes לפי class.
• Lazy Load Iframe Parent Class Name Excludes: (ריק) – החרגת iframes לפי class של קונטיינר הורה.
• Lazy Load URI Excludes: (ריק) – ניתן להחריג דפים מסוימים לפי URI.
• LQIP Excludes: מונע שימוש ב־LQIP לתמונות ספציפיות.

השתמשו בהחרגות רק כשבאמת צריך – לתמונות שמחייבות טעינה מידית או אם lazy load גורם לשיבושי עיצוב/פונקציונליות.

[7] Localization – קבצים מקומיים

בחלק זה ניתן לשמור את תמונות ה־Gravatar מקומית ולשכפל סקריפטים חיצוניים באופן מקומי – להפחתת בקשות HTTP חיצוניות והאצת טעינה.

• מופעל – Gravatar Cache: שומר תמונות פרופיל מקומית – להאצת טעינה.
• מופעל – Gravatar Cache Cron: מרענן את המטמון של Gravatar באופן אוטומטי.
• Gravatar Cache TTL: 604800 שניות (שבוע).
• כבוי – Localize Resources: לא מומלץ – עלול לגרום לתקלות עם סקריפטים חיצוניים כמו Google Analytics או reCAPTCHA.
• Localization Files: כולל קישורים חיצוניים כגון:
  • https://www.google.com/recaptcha/api.js
  • https://www.google-analytics.com/analytics.js
  • https://www.googletagmanager.com/gtag/js
  • https://www.googletagmanager.com/gtm.js
  • https://www.googletagservices.com/tag/js/gpt.js

שכפול סקריפטים מקומיים יכול לחסוך זמן טעינה, אך עלול לשבור פונקציונליות של אנליטיקס או פרסום – בדקו היטב.

[8] Tuning Settings – הגדרות כיוונון

האפשרויות המתקדמות האלו מאפשרות לכוון במדויק את אופטימיזציית ה־JavaScript וה־CSS. הן שימושיות במיוחד לפתרון בעיות תאימות או לייעול ביצועים לפי קבוצות משתמשים.

• JS Delayed Includes: קבצי JS שייטענו רק לאחר אינטראקציה.
• JS Excludes: קבצים שלא יעברו מיניפיקציה/שילוב – אם הם גורמים לבעיות תצוגה.
• JS Deferred/Delayed Excludes: קבצי JS חיוניים שלא יידחו – כדי למנוע שגיאות בצד לקוח.
• Guest Mode JS Excludes: קבצי JS שיוחרגו מהאופטימיזציה במצב אורח.
• URI Excludes: החרגת עמודים ספציפיים (למשל checkout או עמוד התחברות) מהאופטימיזציה.
• מופעל – Optimize for Guests Only: מגביל את האופטימיזציה רק למבקרים לא מחוברים.
• Role Excludes: מאפשר החרגת תפקידי WordPress מסוימים מהאופטימיזציה (למשל מנהלים).

השתמשו בלשונית זו כדי להימנע מקונפליקטים בעמודים רגישים. מומלץ כשמשתמשים באינטגרציות צד שלישי או תכנים דינמיים.

[9] Tuning – CSS – כיוונון CSS

כאן ניתן לשלוט באופטימיזציית CSS באופן מדויק, בעיקר עבור Critical CSS (CCSS) ו־Unused CSS (UCSS). שימוש נכון ימנע הבזקי עיצוב ויבטיח יציבות ויזואלית.

• CSS Excludes: קבצי CSS שלא יעברו מיניפיקציה/שילוב/טעינה אסינכרונית.
• UCSS File Excludes and Inline: מניעת UCSS לקבצים מסוימים ואפשרות להטמעה ישירה.
• UCSS Selector Allowlist: רשימת סלקטורים שלא יוסרו לעולם – גם אם נראים כלא בשימוש (למשל אנימציות).
• UCSS URI Excludes: עמודים שידולגו ב־UCSS – שימושי לפריסות דינמיות.
• Separate CCSS Cache Post Types: יוצרים CCSS נפרד לפי סוג תוכן – מתאים לאתרים עם פריסות שונות.
• Separate CCSS Cache URIs: מייצר CCSS לפי URI מסוים – משפר דיוק אך דורש משאבים.
• CCSS Selector Allowlist: שומר סלקטורים חיוניים בכל קובצי CCSS – מונע ריצודים.
• Critical CSS Rules: חוקים קריטיים שיוזרקו תמיד – כמו header או תפריט.

כיוונון CCSS ו־UCSS עוזר לאזן בין מהירות לבין שלמות ויזואלית. הקפידו לבדוק אתרים שונים לאחר שינויים.

Database – מסד נתונים

מסד נתונים נקי ואופטימלי משפר את מהירות השאילתות ואת ביצועי האתר הכלליים. חלק זה מספק כלי תחזוקה אוטומטיים לניקוי תקופתי של בסיס הנתונים.

[1] Manage – ניהול

הכלי מאפשר למחוק טיוטות, תגובות ספאם, פינגים, טרנזיינטים ושאר פריטים לא נחוצים – ללא פגיעה בתוכן חי.

• Clean All: ניקוי כולל של כל הסעיפים.
• Post Revisions: מחיקת גרסאות ישנות מעבר ל־4 אחרונות ובנות יותר מ־120 יום.
• Orphaned Post Meta: הסרת מטא של פוסטים שנמחקו.
• Auto Drafts: ניקוי טיוטות אוטומטיות לא שמורות.
• Trashed Posts & Comments: מחיקת תכנים שנמצאים באשפה.
• Spam Comments: מחיקת תגובות מסומנות כספאם.
• Trackbacks/Pingbacks: הסרה של trackbacks לא רלוונטיים.
• Expired Transients: מחיקת טרנזיינטים שפג תוקפם.
• All Transients: מחיקת כל הטרנזיינטים – כולל בתוקף.
• Optimize Tables: הפעלת אופטימיזציה של טבלאות MySQL.

ניקוי מסד הנתונים באופן שוטף משפר ביצועים, מקטין שימוש בדיסק ומפחית זמני טעינה בלוח הבקרה.

[2] DB Optimization Settings – אופטימיזציה של מסד הנתונים

כאן ניתן להגדיר את כמות הגרסאות שמורים לפוסטים. המטרה: שמירה על עדכונים אחרונים בלבד והפחתת עומס על המסד.

• Revisions Max Number: מוגדר ל־4 – שומר 4 גרסאות אחרונות.
• Revisions Max Age: מוגדר ל־120 ימים – גרסאות ישנות יותר יימחקו.

הגבלת כמות וגיל גרסאות הפוסטים עוזרת לשמור על מסד נתונים רזה ועדכני.

Crawler – סורק

ה־Crawler עובר על עמודי האתר ברקע כדי ליצור קבצי קאש מראש. כך מבקרים חדשים יקבלו עמודים שמורים במהירות, גם אחרי עדכון תוכן.

[1] Summary – סיכום

מציג סטטיסטיקות על כתובות שנסרקו, נדחו או נכשלו. מאפשר זיהוי עמודים שלא בקאש.

[2] Map – מפת אתר

מציג את מפת האתר או מבנה הקישורים הפנימיים בהם הסורק משתמש. ניתן להעלות קובץ Sitemap מותאם.

[3] Blocklist – רשימת חסימה

מאפשר לחסום URI, פרמטרים או תבניות מסוימות מסריקה – שימושי לדפים דינמיים או צורכי CPU גבוהים.

[4] Settings – הגדרות

• מופעל – Crawler: מפעיל סריקה לפי cron.
• Crawl Interval: 302400 שניות (~3.5 ימים).
• Custom Sitemap: יש להזין כתובת Sitemap מותאמת (למשל https://yourdomain.com/sitemap_index.xml).
• Server Load Limit: ברירת מחדל: 1. ניתן להגדיל לפי יכולות השרת.
• Role Simulation: ריק – משמש אורחים בלבד אלא אם ESI מופעל.
• Cookie Simulation: לא מוגדר – ניתן להפעיל סימולציה לפי cookies.

ה־Crawler שומר על העמודים הקריטיים בקאש – מה שמשפר TTFB וטעינה ראשונית. הקפידו לעקוב אחרי עומס השרת.

Toolbox – כלים מתקדמים

ה־Toolbox מספק גישה מהירה לפעולות תחזוקה קריטיות כמו ניקוי קאש, עריכת קובץ .htaccess, איפוס CCSS וניהול מפתח דומיין.

באזור זה ניתן לבדוק, לאפס ולפתור בעיות בהגדרות LiteSpeed מבלי לעבור על כל ההגדרות בנפרד.

פרטים נוספים על כל פעולה יתווספו בהמשך.

סיכום: הגדרות מומלצות לתוסף LiteSpeed Cache

כעת, לאחר שסקרנו את כל אזורי התוסף, הגיע הזמן לסכם את המסקנות החשובות וההמלצות לשימוש מיטבי שיעזור לאתר ה־WordPress שלכם להגיע לביצועים מקסימליים.

LiteSpeed Cache הוא הרבה יותר מתוסף קאש פשוט – מדובר במערכת אופטימיזציה שלמה מהשרת ועד צד לקוח.

כאשר מוגדר נכון, התוסף יכול להפחית דרמטית את זמני הטעינה, לשפר את מדדי Core Web Vitals ולספק חוויית משתמש חלקה ומהירה – גם עבור גוגל וגם עבור הגולשים.

• התחילו עם פריסט: השתמשו בפריסט “Standard” כהתחלה ואז כוונו לפי הצרכים שלכם.
• קאש בחוכמה: אחסנו כל תוכן ציבורי, אך החריגו עמודים דינמיים כמו התחברות, עגלת קניות ודשבורדים.
• הפעילו Guest Mode + Optimization: משפר משמעותית את הביצועים עבור מבקרים חדשים.
• השתמשו ב־QUIC.cloud CDN: אינטגרציה פשוטה, תמיכה בתוכן דינמי, ודרוש עבור Guest Optimization ו־Critical CSS.
• מטבו תמונות: השתמשו ב־WebP ובטעינה עצלה, והפעילו אופטימיזציה אוטומטית ברקע.
• כוונון אופטימיזציית עמודים: בצעו מיניפיקציה, שילוב ודחיית JS/CSS, אך בדקו תאימות עם העיצוב והתוספים.
• תכננו ניקוי מסד נתונים: ניקוי שבועי מפחית עומס ומאיץ את ממשק הניהול.
• השתמשו בסורק: חממו את הקאש מראש לפני עומס תנועה – כך תשמרו על מהירות טעינה קבועה.

זכרו: כל אתר WordPress הוא ייחודי. לאחר יישום ההגדרות – בדקו כל עמוד ומכשיר. השתמשו בכלים כמו Google PageSpeed Insights, GTmetrix, ו־WebPageTest כדי למדוד תוצאות.

עם קונפיגורציה נכונה של LiteSpeed Cache, האתר שלכם יכול להיות מהיר להפליא עם מינימום מאמץ – להנאה של המשתמשים וליתרון תחרותי.

למידע מתקדם נוסף, פתרון בעיות או מדריכי אינטגרציה, בקרו באתר/דוקומנטציה הרשמית של LiteSpeed Cache.