איך להעביר אתר וורדפרס (מיגרציה) בין שרתים / דומיינים?

כמו מעבר לעיר אחרת, העברת אתר וורדפרס (מיגרציה) לשרת חדש או לדומיין אחר יכולה להיות קצת מלחיצה. תמיד יש פרטים קטנים שצריך לשים לב אליהם, ופספוס של אחד מהם עלול להוביל לכאבי ראש מיותרים.

מיגרציה של אתר וורדפרס היא לא תהליך מסובך במיוחד, אבל ראיתי לא מעט מעברים שנכשלו בגלל כמה פרטים קטנים שפוספסו. המדריך מתחיל בשיטה הידנית דרך ממשק הניהול של האחסון, ממשיך לגישה של שורת הפקודה עם SSH, WP-CLI ו-Git, ומסתיים בתקלות הנפוצות ובצ׳קליסט למעבר עצמו.

מרגישים בנוח עם שורת הפקודה? קפצו ישר לדרך של SSH ו-WP-CLI

לשיטה הידנית, ודאו שיש לכם את הדברים הבאים:

• גישה לממשק הניהול של וורדפרס (WP-ADMIN).
• גישה לממשק הניהול של שרת האחסון (למשל cPanel).
• גישת SFTP לשני השרתים (לא חובה, אפשר להשתמש ב-File Manager שבממשק הניהול).

אם אתם מעדיפים לעשות זאת באמצעות תוסף ולחסוך זמן, תנו מבט בפוסט איך להעתיק, לשכפל ולגבות אתר וורדפרס באמצעות התוסף Duplicator.

באיזו שיטת מיגרציה כדאי לכם להשתמש?

יש יותר מדרך אחת להעביר אתר וורדפרס. הדרך הנכונה תלויה בגודל האתר ובמידת הנוחות שלכם עם הטרמינל.

לפני שמתחילים: הכנה למיגרציה

כמה דקות של הכנה מונעות את רוב הבעיות שמתוארות בהמשך המדריך:

• בצעו גיבוי מלא של הקבצים ומסד הנתונים. עיינו במדריך איך לגבות ולשחזר אתר וורדפרס.
• השוו את גרסאות ה-PHP וה-MySQL/MariaDB. בשרת החדש צריכות לרוץ אותן גרסאות, או גרסאות חדשות יותר שהתבנית והתוספים שלכם תומכים בהן.
• הורידו את ה-TTL של רשומות ה-DNS לכמה דקות, יום או יומיים לפני המעבר, כדי שהחלפת ה-DNS הסופית תיכנס לתוקף במהירות.
• הסירו את ה-Extended Protection של Wordfence אם אתם משתמשים ב-Firewall של Wordfence במצב optimized. הוא מצביע על נתיב קובץ מוחלט בשרת הישן ועלול לגרום לשגיאת 500 בשרת החדש.
• תכננו חלון זמן שקט לחנויות ולאתרי מנויים. הזמנות, הרשמות ותגובות שנוספו בשרת הישן אחרי ייצוא מסד הנתונים לא יופיעו בשרת החדש.

מיגרציה ידנית של אתר וורדפרס לשרת חדש

בקצרה, אתם מעבירים את הקבצים מהשרת הנוכחי לשרת החדש, יוצרים מסד נתונים בשרת החדש, מייבאים אליו את מסד הנתונים של האתר ומעדכנים את wp-config.php כך שיצביע על מסד הנתונים החדש. אם גם הדומיין משתנה, תצטרכו לעדכן גם את הכתובות השמורות במסד הנתונים.

שלב 1 – הורדת קבצי האתר למחשב שלכם

הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להוריד את קבצי האתר למחשב. התחברו לשרת באמצעות FTP (עדיף SFTP) והורידו את התיקייה שבה נמצאת התקנת הוורדפרס. ברוב המקרים מדובר בתיקייה public_html או www.

ודאו שתוכנת ה-FTP מציגה קבצים מוסתרים. קבצים שמתחילים בנקודה, כמו .htaccess ו-.user.ini, מוסתרים בדרך כלל כברירת מחדל, וקל להשאיר אותם מאחור.

לחלופין, אפשר להשתמש בממשק הניהול של האחסון (cPanel, Plesk וכו׳). היכנסו ל-File Manager, כווצו את הקבצים לקובץ Zip לפני ההורדה, ותחסכו הרבה זמן.

אפשר אפילו להוריד את הקובץ המכווץ מאותו ממשק, בלי צורך ב-FTP. לבחירתכם.

שלב 2 – הורדת מסד הנתונים מהשרת הנוכחי

אחרי שההורדה הסתיימה, עליכם להוריד את מסד הנתונים למחשב. לשם כך, היכנסו ל-phpMyAdmin בממשק הניהול של השרת הנוכחי.

לחצו על מסד הנתונים של האתר ואז על Export בסרגל הכלים העליון. בחרו באפשרות quick תחת Export method ולחצו על Go כדי להוריד את מסד הנתונים.

אם מסד הנתונים גדול מאוד, ייתכן ש-phpMyAdmin ייתקע בזמן הייצוא או יחרוג ממגבלת גודל ההעלאה בזמן הייבוא. במקרה כזה, הדרך של SSH ו-WP-CLI שמתוארת בהמשך אמינה יותר.

שלב 3 – העלאת הקבצים לשרת האחסון החדש

בשלב הזה יש לכם את כל מה שצריך מהשרת הישן. עכשיו התחברו לשרת החדש באמצעות SFTP והעלו את קבצי האתר. אפשר גם להשתמש ב-File Manager שבממשק הניהול במקום.

כך או כך, אם העליתם קובץ Zip, תצטרכו לחלץ אותו, ואת זה אפשר לעשות רק דרך ה-File Manager שבממשק הניהול של השרת.

שלב 4 – יצירת מסד נתונים בשרת האחסון החדש

אחרי שהקבצים עלו לשרת, עליכם ליצור מסד נתונים חדש בשרת החדש ולייבא אליו את קובץ מסד הנתונים שהורדתם קודם לכן.

כדי ליצור מסד נתונים חדש, היכנסו ל-MySQL Databases בממשק הניהול של השרת, לחצו על Create New Database ובחרו שם למסד הנתונים.

לאחר מכן, היכנסו ל-Add New User באותו מסך. בחרו שם משתמש וסיסמה, וצרו משתמש חדש בלחיצה על Create User.

גללו מטה לחלק Add User to Database, בחרו את שם המשתמש ואת מסד הנתונים שיצרתם, ולחצו על Add.

במסך הבא סמנו All Privileges כדי לתת למשתמש את כל ההרשאות הנחוצות, ואשרו בלחיצה על Make Changes.

שימו לב: בחלק העליון של המסך הזה מופיעים שם מסד הנתונים ושם המשתמש. זכרו אותם או רשמו אותם בצד, כי נשתמש בהם בשלב הבא.

שלב 5 – עדכון wp-config.php בהתאם למסד הנתונים החדש

עליכם לערוך את קובץ wp-config.php שנמצא בתיקייה הראשית של וורדפרס, כדי שהאתר יוכל להתחבר למסד הנתונים החדש. יש לשנות בקובץ כמה פרטים:

• DB_NAME – שם מסד הנתונים.
• DB_USER – שם המשתמש של מסד הנתונים.
• DB_PASSWORD – הסיסמה של מסד הנתונים.
• DB_HOST – ה-host של מסד הנתונים. (ברוב המקרים זה יהיה localhost, אבל זה תלוי בחברת האחסון. אם localhost לא עובד, פנו לתמיכה של חברת האחסון).

// ** MySQL settings - You can get this info from your web host ** //
/** The name of the database for WordPress */
define('DB_NAME', 'xxxxxxxxx');
/** MySQL database username */
define('DB_USER', 'xxxxxxxxx');

/** MySQL database password */
define('DB_PASSWORD', 'xxxxxxxxx');

/** MySQL hostname */
define('DB_HOST', 'localhost');

החליפו את ערכי ה-xxxxxxx בפרטים שרשמתם בשלב הקודם, בהתאם להגדרות מסד הנתונים החדש.

השאירו את השורה של $table_prefix כפי שהיא. היא חייבת להתאים לקידומת של הטבלאות שאתם עומדים לייבא, ולכן שנו אותה רק אם לטבלאות המיובאות יש קידומת אחרת.

שלב 6 – ייבוא מסד הנתונים לשרת החדש

אחרי שיצרתם מסד נתונים חדש ועדכנתם את wp-config.php, היכנסו ל-phpMyAdmin בממשק הניהול של השרת החדש ובחרו את מסד הנתונים שיצרתם זה עתה. לחצו עליו ואז על Import בסרגל הכלים העליון.

לחצו על Choose File ובחרו את קובץ מסד הנתונים שהורדתם קודם לכן למחשב. לחצו על Go והמתינו לסיום הפעולה.

אם לא החלפתם דומיין, אלו כל הפעולות שיש לבצע. כמובן שאם עוד לא עשיתם זאת, עליכם להפנות את שרתי ה-DNS של הדומיין לשרת החדש.

פעולה זו מתבצעת בניהול הדומיין, אצל החברה שממנה רכשתם אותו (רשם הדומיין). הצ׳קליסט למעבר, בהמשך המדריך, מפרט מה לבדוק לפני ההחלפה ואחריה.

בכל מקרה, אם ביצעתם את השלבים כמו שצריך, בשלב הזה אתם אמורים להצליח להתחבר לממשק הניהול של וורדפרס בשרת האחסון החדש.

עכשיו היכנסו ל-לוח הבקרה של וורדפרס > הגדרות > מבנה קישורים ולחצו על שמור שינויים.

ייתכן שתרצו לבדוק את האתר בשרת החדש לפני החלפת ה-DNS. לחלופין, אם אתם משתמשים ב-cPanel, תוכלו לבדוק את האתר בכתובת הזמנית שחברת האחסון מספקת.

שלב 7 – עדכון כתובות האתר במסד הנתונים לדומיין החדש (אופציונלי)

אם החלפתם דומיין, עליכם לבצע כמה פעולות נוספות, כולל עדכון הכתובות במסד הנתונים לדומיין החדש:

א. שינוי השדות home ו-siteurl במסד הנתונים

ב-phpMyAdmin, מצאו את הטבלה wp_options ולחצו עליה כדי לראות את השדות שהיא מכילה.

ייתכן שלטבלה יש קידומת אחרת מ-wp_, אבל השם שלה תמיד יסתיים ב-options.

מצאו את השדות siteurl ו-home, ותראו שהערך שלהם הוא כתובת הדומיין הישן. ערכו את השדות והחליפו את הכתובת בדומיין החדש שלכם.

לחלופין, אם אתם לא מרגישים בנוח לעבוד עם phpMyAdmin, אפשר לדרוס את ההגדרות האלה באמצעות עריכת הקובץ wp-config.php והוספת השורות הבאות, כשאת example.co.il מחליפים בדומיין החדש שלכם:

define( 'WP_HOME', 'https://example.co.il' );
define( 'WP_SITEURL', 'https://example.co.il' );

השתמשו ב-https:// אם האתר שלכם משתמש בתעודת SSL. אם אתם עוברים ל-HTTPS באותו זמן, עיינו במדריך המלא למעבר ל-HTTPS.

ב. ביצוע Search & Replace לכל הכתובות במסד הנתונים

הפעולה האחרונה היא להחליף את כל הכתובות במסד הנתונים שבהן מופיע הדומיין הישן. לשם כך, היכנסו לממשק הניהול של וורדפרס והתקינו תוסף לחיפוש והחלפה. Better Search Replace הוא תוסף חינמי ומתוחזק היטב, עם יותר ממיליון התקנות פעילות.

אחרי הפעלת Better Search Replace, היכנסו ל-Tools > Better Search Replace. הזינו את הדומיין הישן בשדה Search ואת הדומיין החדש בשדה Replace. בחרו את כל הטבלאות במסד הנתונים, והריצו קודם dry run כדי לראות תצוגה מקדימה של השינויים לפני שאתם מחילים אותם.

הדרך של המפתחים: מיגרציה עם SSH ו-WP-CLI

אם יש לכם גישת SSH לשני השרתים, אפשר לוותר לגמרי על ההורדות, על קבצי ה-Zip ועל phpMyAdmin. הקבצים עוברים ישירות משרת לשרת, ו-WP-CLI מטפל במסד הנתונים, כולל החלפת הכתובות.

זו השיטה המועדפת עליי לאתרים גדולים. היא מהירה יותר, לא תלויה במגבלות ההעלאה של PHP, ואפשר לחזור על כל שלב אם משהו משתבש.

שלב 1 – העתקת הקבצים ישירות בין השרתים

התחברו לשרת החדש ב-SSH ומשכו את הקבצים מהשרת הישן עם rsync. החליפו את המשתמש, ה-host והנתיבים בפרטים שלכם:

rsync -avz --progress [email protected]:/home/user/public_html/ /home/newuser/public_html/

הלוכסן בסוף נתיב המקור מעתיק את תוכן התיקייה ולא את התיקייה עצמה. קבצים מוסתרים כמו .htaccess נכללים אוטומטית. אם תריצו את הפקודה שוב מאוחר יותר כדי לתפוס קבצים חדשים שהועלו, הוסיפו --exclude=wp-config.php כדי שהיא לא תדרוס את פרטי ההתחברות שתגדירו בשלב הבא.

אם rsync לא זמין, ארזו את האתר לקובץ ארכיון אחד בשרת הישן והעתיקו אותו עם scp:

# On the old server
tar -czf site-files.tar.gz -C /home/user/public_html .

# On the new server
scp [email protected]:/home/user/site-files.tar.gz .
tar -xzf site-files.tar.gz -C /home/newuser/public_html

שלב 2 – עדכון wp-config.php כך שיצביע על מסד הנתונים החדש

מכיוון שהעתקתם את הקבצים מהשרת הישן, wp-config.php עדיין מכיל את פרטי ההתחברות למסד הנתונים הישן. עדכנו אותם עם wp config set במקום לערוך את הקובץ ידנית:

wp config set DB_NAME new_database_name
wp config set DB_USER new_database_user
wp config set DB_PASSWORD 'new-password'
wp config set DB_HOST localhost

מסד הנתונים עצמו חייב כבר להיות קיים בשרת החדש. ברוב חשבונות האחסון יוצרים אותו ואת המשתמש שלו בממשק הניהול, בדיוק כמו בשלב 4 של השיטה הידנית.

שלב 3 – ייצוא וייבוא מסד הנתונים

ייצאו את מסד הנתונים בשרת הישן עם wp db export, העתיקו את הקובץ וייבאו אותו בשרת החדש. WP-CLI קורא את פרטי ההתחברות מתוך wp-config.php, ולכן השלב הקודם חייב לבוא לפניו:

# On the old server, inside the WordPress directory
wp db export site.sql --add-drop-table

# On the new server, inside the WordPress directory
scp [email protected]:/home/user/public_html/site.sql .
wp db import site.sql
rm site.sql

מחקו את קובץ ה-SQL בסיום הייבוא, בשני השרתים. קובץ גיבוי של מסד הנתונים שנשאר בתוך תיקיית האתר מאפשר לכל מי שמנחש את שם הקובץ להוריד אותו.

שלב 4 – החלפת הדומיין הישן (אם הוא השתנה)

אם הדומיין השתנה, wp search-replace יעדכן כל מופע שלו במסד הנתונים, כולל בנתונים סריאליים. התחילו ב-dry run כדי לראות כמה שורות ישתנו:

wp search-replace 'https://old-domain.com' 'https://new-domain.com' --all-tables --precise --skip-columns=guid --dry-run

אם הדוח נראה תקין, הריצו את אותה פקודה בלי --dry-run, ואז נקו את ה-cache ואת כללי ה-rewrite:

wp search-replace 'https://old-domain.com' 'https://new-domain.com' --all-tables --precise --skip-columns=guid
wp cache flush
wp rewrite flush --hard

הדגל --skip-columns=guid משאיר את ה-GUID של הפוסטים ללא שינוי, כפי שממליץ התיעוד של WP-CLI. אם באתר הישן עדיין יש קישורי http:// בתוכן, הריצו את הפקודה פעם נוספת עבור גרסת ה-http:// של הדומיין הישן.

איפה Git נכנס לתמונה

Git הוא דרך מצוינת לעשות deploy לקוד, אבל כשלעצמו הוא לא כלי מיגרציה. ריפוזיטורי טיפוסי של וורדפרס עוקב אחרי התבנית, התוספים המותאמים ו-mu-plugins. הוא לא כולל את תיקיית uploads, את מסד הנתונים או את wp-config.php, שמכיל מידע רגיש ואסור שייכנס ל-commit.

כך נראה בדרך כלל קובץ .gitignore של פרויקט וורדפרס:

wp-config.php
.env
wp-content/uploads/
wp-content/cache/
wp-content/upgrade/

כלומר, אם האתר שלכם כבר מנוהל ב-Git, המיגרציה מתחלקת לשלושה חלקים:

1. קוד: בצעו clone לריפוזיטורי בשרת החדש, או תנו ל-pipeline של ה-deploy לדחוף אותו לשם.
2. קבצים שהועלו: העתיקו את wp-content/uploads עם rsync, כמו שמוסבר למעלה.
3. מסד נתונים: העבירו אותו עם wp db export ו-wp db import, ואז הריצו wp search-replace אם הדומיין השתנה.

היתרון האמיתי של Git מגיע אחרי המעבר. ברגע שהשרת החדש מושך קוד מריפוזיטורי, בין אם דרך pipeline של CI שעושה deploy ב-SSH ובין אם דרך ממשק אחסון עם אינטגרציה ל-Git, שינויים עתידיים עולים עם push במקום העלאה ב-FTP.

תקלות נפוצות במיגרציה ואיך לתקן אותן

רוב המיגרציות שנכשלות מסתיימות באחד מהסימפטומים הבאים. לכל אחד מהם יש סיבה מוכרת.

האתר מפנה לדומיין הישן

הערכים home ו-siteurl בטבלת ה-options עדיין מצביעים על הדומיין הישן, או ש-WP_HOME ו-WP_SITEURL מוגדרים באופן קשיח ב-wp-config.php. תקנו אותם, נקו את תוסף ה-cache ובדקו בחלון גלישה פרטית, כי דפדפנים שומרים הפניות 301 ב-cache.

שגיאת התחברות למסד הנתונים

פרטי ההתחברות ב-wp-config.php לא תואמים למסד הנתונים החדש, או שה-DB_HOST אצל חברת האחסון החדשה אינו localhost. עיינו במדריך המלא לתיקון שגיאת התחברות למסד הנתונים.

שגיאת 500 או מסך לבן

משהו בשרת החדש עדיין מחפש נתיב קובץ מהשרת הישן. החשודים הרגילים:

• שורת auto_prepend_file ב-.user.ini או ב-.htaccess שטוענת את wordfence-waf.php מהנתיב הישן. עדכנו את הנתיב או הסירו את השורה, ואז הגדירו מחדש את האופטימיזציה של ה-Firewall של Wordfence.
• קבצי ה-drop-in advanced-cache.php או object-cache.php בתיקיית wp-content, שנשארו מתוסף cache או מ-object cache שלא קיים בשרת החדש.
• גרסת PHP בשרת החדש שהתבנית או התוספים שלכם לא תומכים בה.

הפעילו את WP_DEBUG_LOG ב-wp-config.php ובדקו את wp-content/debug.log כדי לראות את השגיאה המדויקת.

שגיאת "Unknown collation" בזמן הייבוא

מסד הנתונים יוצא מ-MySQL 8, שמשתמש ב-collation בשם utf8mb4_0900_ai_ci, ויובא ל-MariaDB או לגרסת MySQL ישנה יותר שלא מכירה אותו. החליפו את ה-collation בקובץ ה-SQL לפני הייבוא:

sed -i 's/utf8mb4_0900_ai_ci/utf8mb4_unicode_ci/g' site.sql

בניגוד להחלפת דומיין, את זה בטוח לעשות בקובץ. שמות ה-collation מופיעים בהגדרות הטבלאות ולא בהגדרות סריאליות, כך שאורך המחרוזות לא משתנה.

עמודים פנימיים מחזירים שגיאת 404

דף הבית נטען, אבל כל שאר העמודים מציגים 404. קובץ ה-.htaccess לא הועתק, בדרך כלל כי תוכנת ה-FTP הסתירה אותו. היכנסו ל-הגדרות > מבנה קישורים ולחצו על שמור שינויים כדי ליצור מחדש את כללי ה-rewrite.

אחרי המעבר: צ׳קליסט להחלפה ול-SEO

ברגע שהאתר עובד בשרת החדש, נשארו כמה צעדים לפני החלפת ה-DNS ואחריה.

לפני החלפת ה-DNS:

• בדקו את האתר בכתובת זמנית או דרך קובץ ה-hosts.
• התקינו תעודת SSL בשרת החדש. חלק מחברות האחסון יכולות להנפיק תעודה חינמית רק אחרי שהדומיין מצביע אליהן, אז בדקו את זה מראש.
• אם נכנסו הזמנות או תגובות מאז שייצאתם את מסד הנתונים, ייצאו וייבאו אותו שוב ממש לפני ההחלפה.
• אם אתם מעבירים את שרתי השמות (nameservers) של הדומיין לספק חדש, צרו שם קודם את רשומות ה-MX וה-TXT, אחרת המייל של הדומיין יפסיק לעבוד.

אחרי החלפת ה-DNS:

• נקו כל שכבת cache: תוסף ה-cache, ה-cache של השרת וה-CDN (למשל Cloudflare).
• ודאו שהאפשרות הגדרות > קריאה > לבקש ממנועי חיפוש לא לאנדקס את האתר אינה מסומנת. היא מופעלת לעיתים קרובות בסביבת staging ונשכחת שם.
• צרו מחדש את משימות ה-cron של השרת, ושלחו מייל בדיקה מטופס יצירת קשר כדי לוודא ששליחת המיילים עדיין עובדת.
• השאירו את חשבון האחסון הישן פעיל לפחות שבוע, עד שהתפשטות ה-DNS תסתיים ותהיו בטוחים ששום דבר לא חסר.

אם החלפתם דומיין

החלפת דומיין דורשת שני צעדים נוספים כדי לשמור על הדירוגים שלכם בחיפוש. ראשית, הפנו כל כתובת בדומיין הישן לאותו נתיב בדומיין החדש באמצעות הפניית 301. בשרת Apache, הוסיפו את השורות הבאות לקובץ .htaccess של הדומיין הישן:

RewriteEngine On
RewriteCond %{HTTP_HOST} ^(www.)?old-domain.com$ [NC]
RewriteRule ^(.*)$ https://new-domain.com/$1 [R=301,L]

שנית, אמתו את שני הדומיינים ב-Google Search Console והגישו בקשת Change of Address עבור האתר הישן. ההנחיות של גוגל להעברת אתרים ברורות לגבי משך הזמן שבו ההפניות צריכות להישאר:

Keep the redirects for as long as possible, generally at least 1 year.

צפו לתנודות מסוימות בדירוגים במשך כמה שבועות, בזמן שגוגל סורק מחדש את האתר ומחליף את הכתובות הישנות בחדשות.

שאלות נפוצות

שאלות נפוצות בנושא העברת אתרי וורדפרס בין שרתים ודומיינים:

סיכום

מיגרציה ידנית של וורדפרס כוללת הורדה של הקבצים ומסד הנתונים מהשרת הנוכחי, העלאה שלהם לשרת החדש, יצירת מסד נתונים חדש, עדכון wp-config.php וייבוא הנתונים. אם הדומיין השתנה, תצטרכו גם לעדכן את כתובות ה-home וה-siteurl ולהריץ חיפוש והחלפה על כל מסד הנתונים.

אם יש לכם גישת SSH, rsync ו-WP-CLI עושים את אותה עבודה מהר יותר ומתמודדים עם אתרים גדולים בלי מגבלות העלאה. Git משלים אותם ב-deploy של הקוד, אבל הקבצים שהועלו ומסד הנתונים עדיין עוברים בנפרד.

בכל שיטה שתבחרו, בדקו את האתר בשרת החדש לפני החלפת ה-DNS, ואם הדומיין השתנה, הגדירו הפניות 301 ובקשת Change of Address ב-Search Console. ואם אתם מעדיפים לא לבצע את המעבר בעצמכם, אני מציע גם שירות מיגרציה לאתרי וורדפרס.