מה זה HTTP Status Codes ואילו סטטוס קוד קיימים?

סטטוס קוד HTTP (HTTP Status Code) הוא תגובת השרת לבקשת הדפדפן. כשאתם מבקרים באתר כלשהו, הדפדפן שולח בקשה לשרת, והשרת מגיב עם קוד בן שלוש ספרות שמתאר את התוצאה.

אם נבדוק את ה-Header של עמוד מסוים, זה נראה בערך כך. השורה הראשונה מציגה את הסטטוס קוד – תגובת השרת לבקשה:

בלשונית Network בכלי המפתחים של Chrome, המידע הזה מוצג ומציין את הסטטוס קוד עבור כל משאב שהתבקש:

סטטוס קוד HTTP

הבנת HTTP Status Codes מסייעת לכם לאבחן שגיאות באתר ולטפל בהן במהירות. באפשרותכם להורות לשרת להחזיר סטטוס קוד מסוים כדי לעזור למנועי חיפוש ולמבקרים לגשת, לנווט ולהבין את האתר שלכם בצורה נכונה.

למשל, סטטוס 301 אומר למנועי חיפוש ולדפדפנים שהעמוד עבר לכתובת חדשה לצמיתות. סטטוס 503 אומר להם שהעמוד אינו זמין זמנית לצורך תחזוקה.

סקירת HTTP Status Codes

הספרה הראשונה של כל קוד בן שלוש ספרות שייכת לאחת מחמש קטגוריות (1 עד 5). לעתים קרובות תראו את אלו כתובים כ-1xx, 2xx וכו' כדי לייצג כל קוד בטווח זה. כל קטגוריה מכסה סוג אחר של תגובת שרת:

• 1xx – מידע: השרת קיבל את הבקשה וממשיך לעבד אותה.
• 2xx – הצלחה: הבקשה התקבלה, הובנה ואושרה בהצלחה.
• 3xx – הפניה: נדרשת פעולה נוספת להשלמת הבקשה, בדרך כלל הפניה לכתובת URL אחרת.
• 4xx – שגיאת לקוח: הבקשה מכילה שגיאה בצד הלקוח, כמו עמוד שאינו קיים או הרשאות לא מספיקות.
• 5xx – שגיאת שרת: השרת נכשל במילוי בקשה תקינה עקב בעיה פנימית.

כלי המפתחים של כרום מציגים את הסטטוס קוד של המשאבים שהדפדפן מבקש

סטטוס קודים חשובים ל-SEO

כאנשי SEO ומפתחי אתרים, חשוב להבין את ה-HTTP Status Codes שיש להם את ההשפעה הגדולה ביותר על דירוג בתוצאות החיפוש ועל חוויית המשתמש. אתר שמציג הרבה שגיאות 5xx, למשל, מצביע מיידית על בעיה ברמת השרת. עלייה בשגיאות 4xx עשויה להצביע על כתובות URL שבורות או עמודים שנמחקו.

לאחר שמזהים את הגורם, ניתן להחליט אם ליצור עמוד 404 מותאם, להגדיר הפניית 301 קבועה, או לנקוט בפעולות אחרות.

הנה ה-HTTP Status Codes שעל כל מפתח אתרים ואיש SEO להכיר:

HTTP 200 – OK

זהו סטטוס קוד אידיאלי. הוא מציין שהשרת עיבד את הבקשה בהצלחה והחזיר את העמוד או המשאב המבוקש.

HTTP 301 – Moved Permanently

השתמשו בהפניית 301 כאשר כתובת URL עברה לצמיתות לכתובת חדשה. מבקרים ובוטים שמגיעים לכתובת הישנה מועברים אוטומטית לחדשה. באופן קריטי, הפניית 301 מעבירה את ה-link equity (כוח הדירוג) מהכתובת הישנה לחדשה.

HTTP 302 – Found (הפניה זמנית)

קוד 302 מציין שהמשאב המבוקש נמצא זמנית תחת כתובת URL אחרת. מכיוון שהמעבר זמני, מנועי חיפוש ממשיכים לאנדקס את הכתובת המקורית.

מבחינת חוויית משתמש, הפניית 302 מתנהגת כמו 301 – המבקרים מועברים לעמוד החדש. אולם, ה-link equity אינו עובר. אל תשתמשו ב-302 לשינויים קבועים של כתובות.

HTTP 307 ו-308 – הפניות מחמירות

307 (Temporary Redirect) ו-308 (Permanent Redirect) הן גרסאות מחמירות יותר של 302 ו-301 בהתאמה. ההבדל המרכזי הוא ש-307 ו-308 שומרות על שיטת ה-HTTP. אם הבקשה המקורית הייתה POST, ההפניה תהיה גם כן POST.

עבור רוב האתרים ולצרכי SEO, 301 ו-302 מספיקות. תיתקלו ב-307 ו-308 בעיקר בפיתוח API או באפליקציות ששולחות נתוני טופס באמצעות POST.

HTTP 304 – Not Modified

סטטוס 304 מציין שהמשאב המבוקש לא השתנה מאז הפעם האחרונה שהדפדפן שלף אותו. הדפדפן יכול להשתמש בגרסה שב-cache שלו במקום להוריד את המשאב מחדש. זה חוסך רוחב פס ומשפר את מהירות הטעינה.

HTTP 404 – Not Found

סטטוס קוד 404 מציין שהעמוד או המשאב המבוקש לא נמצא בשרת. הוא אינו מפרט אם התוכן חסר באופן קבוע או זמני.

טעות נפוצה היא להפנות את כל דפי ה-404 לדף הבית באמצעות הפניית 301. ברוב המקרים זה רעיון גרוע, כי המשתמשים לא יבינו למה הם הגיעו לדף הבית במקום לתוכן שחיפשו.

אם העמוד החסר היה בעל תנועה משמעותית או קישורים נכנסים, הפנו אותו לעמוד הקיים הרלוונטי ביותר באתר שלכם. אחרת, תנו לו להחזיר 404 וודאו שיש לכם עמוד 404 מותאם ומעוצב שמנחה את המבקרים חזרה לתוכן שימושי.

לא כל שגיאות ה-404 דורשות טיפול. עמודים שהוסרו בכוונה, ללא תנועה וללא קישורים נכנסים, יכולים להישאר בשקט כ-404. מקדו את מאמצי ההפניה בעמודים שבאמת נשאו ערך.

עבור אתרי מסחר אלקטרוני, מוצרים שכבר אינם זמינים מחזירים לעתים קרובות שגיאת 404. קיימות אסטרטגיות ספציפיות לטיפול במוצרים שאינם זמינים מבחינת SEO.

HTTP 410 – Gone

קוד 410 הוא סיגנל חזק יותר מ-404. הוא אומר למנועי חיפוש שהעמוד הוסר לצמיתות ולא יחזור. אין כתובת חדשה להפנות אליה. גוגל תסיר עמודי 410 מהאינדקס שלה מהר יותר מעמודי 404.

אם יש לכם קישורים פנימיים המצביעים על עמוד 410, הסירו או עדכנו אותם. קישור למשאב שאושר כמוסר אינו מספק ערך.

HTTP 500 – Internal Server Error

שגיאת 500 היא כשל גנרי בצד השרת. משהו השתבש בשרת, אך השרת לא יכל לפרט מה בדיוק. גם מבקרים וגם בוטים של מנועי חיפוש לא יוכלו לגשת לעמוד, ואם השגיאה נמשכת, מנועי חיפוש יסירו בסופו של דבר את העמודים המושפעים מהאינדקס.

HTTP 503 – Service Unavailable

קוד 503 אומר ללקוחות שהשרת אינו זמין זמנית. זה נפוץ בזמן תחזוקה מתוכננת או כשהשרת בעומס יתר.

היתרון המרכזי של 503 על פני קודי 5xx אחרים הוא שהוא מסמן מפורשות מצב זמני. מנועי חיפוש יחזרו לסרוק את העמוד מאוחר יותר במקום להתייחס אליו ככישלון קבוע.

אם אתם מבצעים שינויים משמעותיים במבנה האתר ורוצים שמנועי חיפוש ישהו את הסריקה זמנית, החזרת 503 עם כותרת Retry-After היא הגישה הנכונה. זה אומר לסורקים בדיוק מתי לחזור.

סיבות נפוצות לשגיאות 503:

• השרת בתחזוקה.
• השרת בעומס תנועה יתר.
• השרת נמצא תחת מתקפת DDoS.
• האתר חרג מרוחב הפס המותר לו.
• תוסף או סקריפט בעייתי צורך את כל משאבי השרת.

שאלות נפוצות

שאלות נפוצות בנושא HTTP Status Codes:

סיכום

HTTP Status Codes הם השפה שבה שרתים מתקשרים את תוצאת הבקשה. כמפתח אתרים או איש SEO, הבנת קודים כמו 200, 301, 404 ו-503 מסייעת לכם לאבחן בעיות במהירות, לשמר link equity באמצעות הפניות נכונות, ולהבטיח שמנועי חיפוש יכולים לסרוק ולאנדקס את האתר שלכם כראוי. עקבו אחר הסטטוס קודים באופן קבוע דרך Google Search Console וכלי המפתחים של הדפדפן כדי לתפוס בעיות מוקדם.