אחד התחומים בהם אתרים משתרכים מאחורי אפליקציות native הוא חוויית משתמש חלקה. התפיסה של חוויה חלקה נובעת ברובה מתגובת הממשק הגרפי לאינטראקציות של המשתמש, וגלילת תוכן היא חלק חשוב מאותן אינטראקציות.
אל מול אותן מגבלות, מפתחי ה-frontend פנו מחוסר ברירה לספריות JavaScript כדי לשנות ולתמרן את חוויית הגלילה בעמודי אינטרנט. אך כפי שאתם ודאי יודעים, ספריות נוספות תורמות גם לקוד מנופח ולחישובי JS נוספים, המשפיעים לרעה על ביצועי האתר במרבית המקרים.
אך עם כניסת הספסיפיקציות של CSS Scroll Snap, קיימת עבורכם כמפתחים אפשרות לשלוט בהתנהגות הגלילה של עמוד אינטרנטי (עד דרגה מסוימת), באמצעות סטנדרטים של הרשת וללא צורך להסתמך על ספריות חיצוניות כבדות. בפוסט זה נסביר כיצד להשתמש ב-CSS Scroll Snap.
אסביר גם את החלקים שבדרך כלל עושים בעיות בפרויקטים אמיתיים: header דביק (sticky) המסתיר את התוכן אליו בוצע ה-snap, משתמשים המדלגים על כמה שקופיות בהחלקה מהירה אחת, וכיצד לדעת ב-JavaScript לאיזה אלמנט הדפדפן ביצע snap.
CSS Scroll Snap – שימוש בסיסי
ניתן לגלול את העמוד או אלמנט כלשהו במספר דרכים: באמצעות עכבר, מקלדת או החלקה במסכי מגע למיניהם (touch gestures).
בניגוד לסטנדרט, כלומר חוויית גלילה ליניארית בה הגלילה עוקבת במדויק אחר המכשיר בו אתם גוללים, scroll snapping מאפשר ״לקפוץ״ (Snap!) לנקודה ספציפית במהלך הגלילה.
לצורך נוחות הכתיבה, הפוסט מתייחס לנקודות כנקודות קפיצה או snap points בלעז.
scroll snapping מתבצע על ידי קביעת התכונה scroll-snap-type על קונטיינר כלשהו (parent), ואת התכונה scroll-snap-align על האלמנטים בתוך אותו קונטיינר (child elements).
כאשר גוללים את הקונטיינר, הוא יקפוץ לאותם ילדים בהתאם להגדרות שנקבעו, כלומר יבצע snapping לאלמנטים הנמצאים באותו קונטיינר. הקוד בצורתו הבסיסית ביותר נראה כך:
<div class="snap-container">
<section class="child"></section>
<section class="child"></section>
<section class="child"></section>
</div>
.snap-container {
scroll-snap-type: y mandatory;
}
.child {
scroll-snap-align: start;
}
כפי שציינו, תכונות ה-scroll snapping מיושמות גם על הקונטיינר וגם על האלמנטים הנמצאים בו. ניתן לומר שאופן הפעולה זהה ל-Flexbox או ל-CSS Grid, בהם אלמנט האב הופך להיות flex container או grid container. במקרה זה ניתן לומר שאלמנט האב הופך ל-snap container.
לצורך נוחות הכתיבה, הפוסט מתייחס לאותו אלמנט אב כקונטיינר או snap container בלעז.
החלק הבא מסביר את התכונה העיקרית המתייחסת לאלמנט האב בלבד, כלומר לקונטיינר.
התכונה scroll-snap-type
scroll-snap-type קובעת עד כמה ״קטנוניות״ יהיו אותן נקודות קפיצה, או במילים אחרות, באיזו חומרה הן יאכפו. מעבר לערך הראשון המציין את כיווניות הגלילה, כלומר גלילה אופקית או אנכית (x או y), קיים ערך שני היכול לקבל את הערכים mandatory או proximity.
״mandatory״ .vs ״proximity״
הערך mandatory מציין כי הדפדפן חייב לקפוץ לנקודת קפיצה ברגע שהמשתמש מפסיק לגלול. הערך proximity פחות מחמיר ומציין כי הדפדפן יכול לקפוץ לנקודת הקפיצה אם הוא רואה לנכון לעשות כך.
באופן כללי, ניתן לומר ש-proximity נכנס לפעולה כאשר משתמש מפסיק לגלול במרחק של פיקסלים מועטים יחסית מה-snap point.
דוגמה תסביר זאת טוב יותר ממילים. בחרו ערך בדוגמה הבאה, גללו את הכרטיסים ועצרו בין שניים מהם. האם אתם מצליחים לראות ולהבין את ההבדלים?
Scroll the cards and let go between two of them: swipe, drag the scrollbar, or hold Shift and use the mouse wheel.
אם אתם תוהים כיצד עוצבו פסי הגלילה, תנו מבט בפוסט עיצוב פסי גלילה (Scrollbars) עם CSS.
התכונה scroll-snap-align
התכונה scroll-snap-align מתייחסת אך ורק לאלמנטים הנמצאים בתוך הקונטיינר (child elements). היא מאפשרת לכם לקבוע איזה חלק באלמנט אמור לקפוץ לקונטיינר. התכונה יכולה לקבל ארבעה ערכים: none, start, center & end.
אלו יחסיים כמובן לכיווניות הגלילה. אם אתם גוללים אנכית, start יתייחס לקצה העליון של האלמנט. אם אתם גוללים אופקית, הוא יתייחס לקצה השמאלי. הערכים end & center יפעלו לפי אותו עיקרון.
שימו לב! שינוי כיווניות המסמך משפיע גם על תכונה זו. באתרים מימין לשמאל (RTL), הערך start יתייחס לקצה הימני.
הדוגמה הבאה מסבירה את פעולתה של תכונה זו. בחרו ערך וצפו כיצד הקרוסלה מזיזה את הכרטיס אל קו ה-snap המקווקו, ולאחר מכן גללו אותה בעצמכם (הדוגמה עצמה היא LTR, כך ש-start מתייחס בה לקצה השמאלי).
לפני סיום עם תכונה זו, חשוב לציין כי באפשרותכם לקבוע ערך שונה עבור כיוון אנכי ואופקי בצורה הבאה:
.child {
scroll-snap-align: start end;
}
התכונה scroll-snap-stop
כברירת מחדל, גלילה מהירה יכולה לסחוף את המשתמש מעבר לכמה נקודות קפיצה בבת אחת. בנייד, החלקה חזקה אחת בקרוסלה יכולה לדלג על שלושה או ארבעה כרטיסים עד שהגלילה נעצרת.
התכונה scroll-snap-stop, אותה קובעים על אלמנטי הילדים, שולטת בהתנהגות זו. היא מקבלת שני ערכים: normal (ברירת המחדל), המאפשר לגלילה לעבור מעל נקודות קפיצה, ו-always, המכריח את הגלילה לעצור בנקודת הקפיצה הבאה.
.carousel {
display: flex;
overflow-x: auto;
scroll-snap-type: x mandatory;
}
.card {
scroll-snap-align: start;
scroll-snap-stop: always;
}
בדוגמה הבאה, הכפתור ״Fling 3 cards״ גולל את הקרוסלה שלושה כרטיסים קדימה בתנועה אחת. עם normal הוא נוחת על כרטיס 4. עם always הוא נעצר בכרטיס 2. במסך מגע, החלקה מהירה תראה את אותו הבדל. בגלגלת העכבר ההבדל לא נראה, מכיוון שכל צעד של הגלגלת הוא גלילה נפרדת.
Safari הוא היוצא מן הכלל בכל הנוגע לכפתור. הוא מתעלם מ-scroll-snap-stop בגלילות המופעלות מ-JavaScript, ולכן ב-Safari הכפתור יגיע לכרטיס 4 בשני המצבים. החליקו את הכרטיסים במקום.
On a touch screen, flick the cards. With a mouse, use the button: each wheel step is a separate short scroll, so the wheel can't show the difference.
Your browser ignored scroll-snap-stop for this button, because the button scrolls with JavaScript. Swipe the cards on a touch screen or trackpad to see always in action.
השתמשו ב-always במקומות בהם לכל פריט יש חשיבות, כמו קרוסלות, שלבי onboarding או stories. ברשימה ארוכה זה מכריח את המשתמשים להתקדם פריט אחר פריט, דבר שמתסכל די מהר.
עבור קרוסלה פשוטה, תכונות אלו מכסות חלק גדול מהדברים שבעבר נזקקתם עבורם לספרייה כמו Slick.
החלק הבא מציג דוגמה פרקטית יותר כדי להבין את היכולות.
דוגמה לשימוש ב-scroll snap על מסך מלא
תנו מבט ב-HTML הבא:
<div class="scroll-container">
<section>
<h2>סקשיין 1</h2>
</section>
<section>
<h2>סקשיין 2</h2>
</section>
<section>
<h2>סקשיין 3</h2>
</section>
<section>
<h2>סקשיין 4</h2>
</section>
</div>
כפי שאתם כבר אמורים לדעת, scroll snapping דורש שתי תכונות CSS עיקריות: הראשונה היא scroll-snap-type על הקונטיינר – במקרה שלנו האלמנט עם הקלאס scroll-container. השנייה היא scroll-snap-align על האלמנטים בתוך הקונטיינר (הילדים הישירים) – במקרה שלנו האלמנטים מסוג section.
מעבר לכך, יש גם להגדיר גובה לקונטיינר ולקבוע כמובן את התכונה overflow: scroll כדי לאפשר גלילה. ה-CSS נראה בסגנון הבא:
.scroll-container {
height: 100vh;
overflow-y: scroll;
scroll-snap-type: y mandatory;
}
section {
height: 100vh;
scroll-snap-align: center;
}
בדוגמה זו הכיווניות בתכונה scroll-snap-type נקבעת ל-y (כלומר גלילה אנכית), והערך השני ל-mandatory. זה אומר כי ברגע שהמשתמש מפסיק לגלול, מיקום הגלילה תמיד יקפוץ לנקודת הקפיצה הקרובה ביותר.
לחילופין, ניתן לקבוע את הערך proximity, שיגרום למיקום הגלילה לקפוץ לנקודת הקפיצה רק אם המשתמש הפסיק לגלול בקרבת נקודת קפיצה כלשהי.
קביעת אנימציות או פיזיקה מדויקת לאכיפת אותן נקודות קפיצה אינה מתבצעת בתכונה זו, אלא נקבעת על ידי ה-User Agent (הדפדפן) בו נעשה שימוש.
אם התוכן שלכם עלול להיות גבוה יותר מהקונטיינר (במקרה זה 100vh), השימוש ב-mandatory יכול להוות בעיה ולגרום לחלקים מהתוכן להיות חבויים מעל או מתחת לחלק הנראה לעין. במקרה כזה השתמשו ב-proximity.
בנייד, 100vh עלול למעשה להיות גבוה יותר מאזור התצוגה הנראה, כי הוא כולל את המרחב מאחורי שורת הכתובת של הדפדפן. שקלו להשתמש ב-svh (small viewport height) במקום vh עבור קונטיינרים של scroll-snap, כדי להימנע מגלישה בטלפונים.
אך אם אתם יודעים כי התוכן תמיד יתאים ל-viewport, השימוש בערך mandatory יכול ליצור חוויית משתמש עקבית יותר:
See the Pen
Full Screen scroll-snap Demo by Roee Yossef (@roeey)
on CodePen.
Scroll Snap עם header דביק
לרוב האתרים יש header דביק (sticky). שלבו אותו עם scroll snap ותיתקלו מהר מאוד בבעיה: הדפדפן מבצע snap לכל סקשיין אל הקצה העליון של הקונטיינר, בדיוק מתחת ל-header. הכותרת של הסקשיין פשוט נעלמת מאחוריו.
הפתרון הוא offset שאומר לדפדפן היכן מתחיל בפועל האזור הנראה. ניתן לקבוע אותו באחד משני מקומות:
scroll-paddingעל הקונטיינר – offset אחד עבור כל נקודות הקפיצה שבתוכו.scroll-marginעל אלמנטי הילדים – offset נפרד עבור כל אלמנט.
גללו את העמוד בדוגמה הבאה, או השתמשו בכפתורים 1-4 ב-header שלו. ללא offset, כל כותרת סקשיין מחליקה אל מתחת ל-header. עברו לאחד הפתרונות והכותרות ינחתו בדיוק מתחתיו.
שתי האפשרויות נותנות כאן את אותה תוצאה. ברוב המקרים scroll-padding על הקונטיינר היא הבחירה הפשוטה יותר, מכיוון שקובעים אותה פעם אחת בהתאם לגובה ה-header:
.scroll-container {
overflow-y: scroll;
scroll-snap-type: y mandatory;
scroll-padding-top: 56px; /* the header height */
}
השתמשו ב-scroll-margin כאשר אלמנט מסוים צריך offset שונה, למשל סקשיין עם sub-header דביק משלו.
ואם ה-header שלכם לא נדבק מלכתחילה, תנו מבט בפוסט position:sticky לא עובד לכם?
אותו פתרון עובד גם עבור קישורי עוגן
תכונות אלו אינן מוגבלות ל-scroll snap. הן חלות גם כשהדפדפן גולל אל עוגן (anchor), למשל כשהקורא לוחץ על קישור בתוכן העניינים.
קבעו scroll-padding-top על האלמנט html, וכל קפיצה לעוגן בעמוד תיעצר מתחת ל-header הדביק:
html {
scroll-padding-top: 80px;
}
Intersection Observer API
עם CSS Scroll Snap, העמוד כבר מרגיש יותר כאפליקציית native. כדי לשפר זאת אף יותר, ניתן להוסיף אנימציות או transitions מבוססי גלילה. ניתן לעשות זאת על ידי הטמעה של אפקט פרלקס (parallax scrolling effect) או לחלופין באמצעות Intersection Observer API.
ה-API מאפשר ליצור observer הצופה באופן שבו האלמנטים מצטלבים עם ה-viewport, ומפעיל פונקציה כלשהי כשהצטלבות זו מתרחשת.
הרבה יותר יעיל מספריות המסתמכות על הקשבה תמידית ל-scroll event.
ניתן ליצור observer הצופה מתי כל אחד מהסקשיינים יוצא ונכנס ל-viewport, למשל:
const sections = [...document.querySelectorAll('section')]
const options = {
rootMargin: '0px',
threshold: 0.25
}
const callback = (entries) => {
entries.forEach((entry) => {
if (entry.intersectionRatio >= 0.25) {
entry.target.classList.add("is-visible");
} else {
entry.target.classList.remove("is-visible");
}
})
}
const observer = new IntersectionObserver(callback, options)
sections.forEach((section, index) => {
observer.observe(section)
})
בדוגמה זו מופעלת פונקציית חזרה בכל פעם שסקשיין כלשהו מצטלב, או בעצם כש-25% ממנו מצטלב עם הקונטיינר (threshold). כלומר, כש-25% מהסקשיין נכנס ל-viewport, הקלאס is-visible מתווסף לאותו סקשיין ומוסר כשהסקשיין אינו עומד עוד בהגדרה זו.
כעת נותר להוסיף את האנימציה, למשל את ה-CSS הבא:
section .content {
opacity: 0;
}
section.is-visible .content {
opacity: 1;
transition: opacity 1000ms;
}
והנה הדמו של התוצאה הסופית:
See the Pen
Full Screen scroll-snap Demo – Intersection Observer by Roee Yossef (@roeey)
on CodePen.
אירועי Scroll Snap ב-JavaScript
ה-Intersection Observer אומר לכם מה נראה על המסך. הוא לא אומר לאיזה אלמנט הדפדפן ביצע snap בפועל, או מתי ה-snap הסתיים. אירועי גלילה חדשים יותר סוגרים את הפער הזה.
האירוע scrollend
האירוע scrollend מופעל פעם אחת כשהגלילה הסתיימה, כולל תנועת ה-snap בסופה. לפני שהוא היה קיים, הגישה המקובלת הייתה האזנה ל-scroll עם timeout, דבר שרץ עשרות פעמים בשנייה ופוגע בביצועי הגלילה.
const container = document.querySelector('.scroll-container');
container.addEventListener('scrollend', () => {
const index = Math.round(container.scrollTop / container.clientHeight);
console.log('Snapped to section', index + 1);
});
Chrome ו-Edge תומכים ב-scrollend מגרסה 114 ו-Firefox מגרסה 109. Safari הוסיף אותו בגרסה 26.2 (דצמבר 2025), כך שכיום הוא עובד בכל הדפדפנים המרכזיים.
scrollsnapchanging ו-scrollsnapchange
שני אירועים אלו נבנו במיוחד עבור scroll snap. כל אחד מהם מוסר לכם ישירות את האלמנט אליו בוצע ה-snap, כך שאין צורך בחישובי מיקום. השתמשו ב-event.snapTargetBlock עבור גלילה אנכית וב-event.snapTargetInline עבור גלילה אופקית.
scrollsnapchangingמופעל במהלך הגלילה, ברגע שהדפדפן בוחר יעד snap חדש. השתמשו בו עבור פידבק מיידי, כמו הדגשת הנקודה הבאה בקרוסלה.scrollsnapchangeמופעל כשהגלילה מסתיימת והיעד החדש סופי. השתמשו בו עבור פעולות שצריכות לרוץ פעם אחת, כמו טעינת תוכן או שליחת אירוע לאנליטיקס.
const carousel = document.querySelector('.carousel');
carousel.addEventListener('scrollsnapchanging', (event) => {
// The slide the scroll is heading to (not final yet)
event.snapTargetInline.classList.add('is-next');
});
carousel.addEventListener('scrollsnapchange', (event) => {
// The slide the scroll settled on
carousel.querySelector('.is-next')?.classList.remove('is-next');
event.snapTargetInline.classList.add('is-active');
});
לחצו על ״Next״ בדוגמה הבאה ושימו לב לשלושת הכרטיסים שמתחת לשקופיות. scrollsnapchanging נדלק ראשון, בזמן שהשקופית עדיין בתנועה. scrollsnapchange ו-scrollend נדלקים יחד כשהגלילה נעצרת.
עכשיו גללו את השקופיות רק מעט ושחררו, כך שהשקופית תחזור למקומה. scrollend עדיין מופעל, אך שני אירועי ה-snap לא מופעלים כלל, וזאת מכיוון שיעד ה-snap לא השתנה.
Each card lights up when its event fires. Times count from the moment the scroll starts.
שני אירועים אלו עובדים כרגע רק ב-Chrome וב-Edge מגרסה 129. Firefox ו-Safari עדיין לא תומכים בהם, ולכן בדקו תמיכה ובצעו fallback ל-scrollend:
if ('onscrollsnapchange' in window) {
carousel.addEventListener('scrollsnapchange', onSnap);
} else {
carousel.addEventListener('scrollend', onSnapFallback);
}
תמיכת דפדפנים
תכונות ה-CSS שסקרנו בפוסט זה עובדות בכל הדפדפנים המרכזיים, וזאת כבר שנים. אירועי ה-JavaScript חדשים יותר, ושני האירועים הייחודיים ל-snap עדיין זמינים רק בדפדפני Chromium. הנה גרסאות המינימום:
| תכונה | Chrome | Firefox | Safari |
|---|---|---|---|
scroll-snap-type,scroll-snap-align |
69 | 68 | 11 |
scroll-snap-stop |
75 | 103 | 15 |
scroll-padding,scroll-margin |
69 | 68 | 14.1 |
האירוע scrollend |
114 | 109 | 26.2 |
scrollsnapchanging,scrollsnapchange |
129 | לא | לא |
Edge מבוסס על Chromium: הוא תומך בתכונות ה-CSS מגרסה 79, ובאירועים מאותן גרסאות כמו Chrome.
כנ"ל לגבי ה-Intersection Observer, הנתמך בכל הדפדפנים המודרניים.
אם אתם עדיין צריכים לתמוך בדפדפנים ישנים מאוד, ניתן לעטוף את סגנונות ה-scroll snap ב-feature query (כלומר @supports) כדי לספק חוויית גלישה סטנדרטית לדפדפנים ישנים.
@supports (scroll-snap-type: y mandatory) {
.scroll-container {
height: 100vh;
overflow-y: scroll;
scroll-snap-type: y mandatory;
}
section {
height: 100vh;
scroll-snap-align: center;
}
}
שאלות נפוצות
שאלות נפוצות בנושא CSS Scroll Snap:
mandatory מכריח את הדפדפן תמיד לקפוץ לנקודת snap כשהגלילה נעצרת, ללא קשר למיקום. proximity קופץ רק כשהמשתמש עוצר לגלול קרוב לנקודת snap. השתמשו ב-mandatory כשהתוכן מתאים בדיוק ל-viewport, וב-proximity כשגובה התוכן אינו צפוי מראש.
scroll-snap-align מוגדרת על אלמנטים ילדים בתוך ה-snap container. היא קובעת איזה חלק של האלמנט מיישר עצמו עם מיקום ה-snap של הקונטיינר. הערכים האפשריים הם start, center, end ו-none. ניתן גם לקבוע ערכים שונים לציר האנכי והאופקי (למשל start end).
scroll-snap-stop, scroll-padding ו-scroll-margin, עובדות בכל הדפדפנים המודרניים: Chrome, Edge, Firefox ו-Safari. גם האירוע scrollend עובד בכולם (ב-Safari מגרסה 26.2). רק האירועים scrollsnapchanging ו-scrollsnapchange מוגבלים כרגע ל-Chrome ול-Edge מגרסה 129.
scroll-padding-top בגובה ה-header, או scroll-margin-top לסקשיינים, והתוכן ינחת מתחת ל-header.
scrollsnapchange וקראו את event.snapTargetBlock או event.snapTargetInline. בדפדפנים אחרים, האזינו לאירוע scrollend וחשבו את האלמנט לפי מיקום הגלילה של הקונטיינר.
סיכום
CSS Scroll Snap דורש שתי תכונות בלבד כדי להתחיל: scroll-snap-type על הקונטיינר ו-scroll-snap-align על הילדים שלו. הוסיפו scroll-snap-stop כשאסור למשתמשים לדלג על פריטים, ו-scroll-padding או scroll-margin כש-header דביק מכסה את התוכן אליו בוצע ה-snap.
בצד ה-JavaScript, האירוע scrollend עובד כיום בכל הדפדפנים המרכזיים, ו-scrollsnapchange נותן לכם את האלמנט ישירות ב-Chrome וב-Edge.
עולם ה-web הולך ומתקרב לאפליקציות native ומהווה אלטרנטיבה פתוחה ונגישה להן. למרות שתכונות CSS אלו אינן מהוות תחליף מלא לספריות JavaScript המאפשרות שליטה רבה יותר, לתכונות ה-CSS יש יתרון משמעותי: פשטות ואמינות.
על ידי אימוץ סטנדרטים של הרשת כשניתן, תוכלו ליהנות משני העולמות: אתרים מרשימים וחלקים העומדים בציפיות הלקוח, תוך שמירה על ביצועי אתר מצוינים.
ממש מגניב! לא הכרתי את זה לפני כן. לא ייאמן מה מתאפשר לעשות עם CSS לאורך הזמן…
אבל משום מה כשאני גולל (ממש ממש בעדינות) זה קופץ לי ב־2 פריטים ולא בפריט אחד בכל פעם. כלומר פריט 1 הופך ל2 ואז מיד ל3.
וואו קוד מעניין ממש!!
איך אפשר להטמיע את הקוד בעמוד שנבנה באלמנטור וורדפרס?
היי איילה,
מטמיעים זאת כמו כל CSS אחר שאת מטמיעה אך איני יודע להסביר לך במדוייק כי אני פחות מכיר את אלמנטור. מציע שתנסי לשאול בקבוצה של אלמנטור ותצרפי קישור לפוסט הזה כך שיוכלו לעזור לך… בהצלחה!