ניהול גודל ה-DOM, כיצד ניתן לתקן Excessive DOM Size?

אופטימיזציה של ביצועי האתר כוללת מגוון רחב של פעולות, אך אחד התחומים הקריטיים הוא ניהול גודל ה- DOM. מודל מסמכי אינטרנט (DOM) יעיל ודינמי משפר את מהירות הרינדור, מפחית את צריכת הזיכרון ומשפר את חוויית המשתמש הכללית.

אם נתקלתם בהערה "Avoid an excessive DOM size" ב- Google PageSpeed Insights, אז כנראה שגודל ומבנה ה- DOM שלכם גדולים באופן חריג, לפחות לפי מה שגוגל חושבת. בפוסט זה נסביר מדוע חשוב להימנע מגודל DOM מוגזם ונציג מספר דרכים להקטין את גודל ה- DOM.

מה הכוונה בגודל ה- DOM?

ה- DOM, שהוא בעצם ה Document Object Model, הוא ייצוג היררכי של מבנה האתר שלכם כעץ בעל הרבה צמתים. הוא משמש כממשק בין מסמך ה-HTML לדפדפן, ומאפשר לסקריפטים לעדכן באופן דינמי תוכן, סגנונות CSS, ואף מבנה.

כל אלמנט, מאפיין (תכונה) וטקסט בקוד ה-HTML שלכם הם חלק מאותו עץ ואלו יוצרים יחד מבנה שהדפדפן צריך לנתח, לרנדר ולתחזק. ככל שה- DOM גדול יותר, כך עבודת הדפדפן הופכת מורכבת יותר. בעבודת הדפדפן אנו מתכוונים ל:

• Parsing: קריאה ופירוש קוד ה-HTML לבניית עץ ה-DOM.
• Rendering: שילוב ה-DOM עם CSS ליצירת ה Render Tree, שקובע את המראה הוויזואלי של העמוד.
• Layout and Painting: חישוב מיקום האלמנטים וצביעתם על המסך.
• Reflows and Repaints: שינויים ב-DOM או ב-CSS גורמים ל Re-Render ו Re-Painting, ואלו גוזלים משאבים רבים יותר ככל שה- DOM גדול ומורכב יותר.

DOM גדול פוגע גם בביצועי JavaScript. פריימוורקים כמו React, Angular או Vue צריכים לעבור על ה-DOM ולבצע בו מניפולציות, דבר המאט את הביצועים ככל שמספר הצמתים גדל.

עבור משתמשי מובייל ההשפעה משמעותית אף יותר. מכשירים עם זיכרון וכוח עיבוד מוגבלים עשויים להתקשות להתמודד עם DOM גדול, מה שיכול לגרום לטעינות איטיות, תגובות איטיות ואפילו לקריסות של הדפדפן במצבים חריגים.

"DOM קטן יותר לא עוסק רק בביצועים; הוא תורם ליצירת חוויית משתמש חלקה ואינטואיטיבית יותר."

בנוסף, DOM קטן ומאורגן היטב משפר את יכולת התחזוקה. HTML פשוט יותר עם קינון פחות עמוק מקל על איתור ותיקון בעיות ועדכון הקוד. הוא גם משפר את הנגישות, ועוזר לטכנולוגיות מסייעות כמו קוראי מסך לפרש את התוכן בצורה יעילה יותר.

אם נסכם חלק זה…

DOM גדול מדי עלול לגרום למספר בעיות ביצועים:

• רינדור איטי: DOM גדול יותר דורש מהדפדפן זמן רב יותר לעבד ולרנדר את העמוד.
• אינטראקציות איטיות: מבני DOM כבדים יכולים לעכב תגובות לפעולות משתמש כמו קליקים וגלילה.
• שימוש מוגבר בזיכרון: מספר צמתים גבוה יותר דורש יותר זיכרון, מה שעלול להעמיס על מכשירים בעלי משאבים מוגבלים, במיוחד במובייל.

הספים של Lighthouse לגודל DOM

כדאי להכיר את הספים המדויקים ש-Lighthouse משתמש בהם כדי להעריך את גודל ה-DOM. הכלי בודק שלושה מדדים עיקריים:

• סך כל האלמנטים: אזהרה מעל 800 צמתים, כשל מעל 1,400 צמתים.
• עומק מרבי של העץ: כשל מעל 32 רמות קינון.
• מספר ילדים מרבי להורה: כשל מעל 60 אלמנטים ילדים להורה בודד.

יש לציין כי הקשר בין גודל ה-DOM לביצועים אינו ליניארי. הכפלה של מספר האלמנטים עלולה לגרום לזמן חישוב סגנונות (Style Recalculation) ארוך פי ארבעה, מכיוון שהדפדפן עובד בסיבוכיות של O(n * m), כאשר n הוא מספר אלמנטי ה-DOM ו-m הוא מספר חוקי ה-CSS.

ההשפעה על INP – מדד הליבה החדש

החל ממרץ 2024, המדד Interaction to Next Paint (INP) החליף את First Input Delay (FID) כאחד ממדדי Core Web Vitals. בעוד ש-FID מדד רק את ההשהיה לפני תחילת העיבוד, INP מודד את כל מחזור התגובה – מהאינטראקציה של המשתמש ועד לרינדור הפריים הבא על המסך.

הסף לציון ״טוב״ ב-INP הוא מתחת ל-200 מילישניות. DOM גדול ומורכב פוגע ישירות בציון זה, מכיוון שכל אינטראקציה שמשנה את ה-DOM דורשת מהדפדפן לחשב מחדש את הפריסה ולצבוע מחדש את התוכן. ככל שה-DOM גדול יותר, כך תהליך זה ארוך יותר.

אופטימיזציה של מדדי Core Web Vitals כוללת, בין היתר, הקטנת גודל ה-DOM כצעד חשוב לשיפור ה-INP וחוויית המשתמש הכללית.

כיצד לזהות בעיות בגודל DOM

כדי לבדוק אם האתר שלכם מכיל DOM גדול מדי, השתמשו בכלים כמו Google PageSpeed Insights או Chrome DevTools:

<!-- שימוש ב-Chrome DevTools -->
1. פתחו את DevTools (קליק ימני על הדף ובחירה ב-'Inspect' או לחיצה על Ctrl+Shift+I).
2. עברו ללשונית 'Elements' כדי לחקור את עץ ה-DOM.
3. השתמשו בלשונית 'Performance' כדי להקליט ולנתח ביצועי עמוד, תוך תשומת לב למדדים הקשורים ל-DOM.

כך נראית האזהרה ב-Google PageSpeed Insights:

מכיוון ורבים אלו המשתמשים באלמנטור, דעו שהשימוש בתוסף זה מגיע עם מחיר מבחינת ביצועים, במיוחד בכל הנוגע לגודל ה- DOM.

אסטרטגיות להפחתת גודל DOM

הנה מספר אסטרטגיות פרקטיות להפחתת גודל ה- DOM:

• פשטו את ה-HTML שלכם: החליפו אלמנטים (div's) מיותרים ואלמנטים מקוננים עמוק ב-HTML סמנטי.
• אופטימיזציה של CSS: הפחיתו שימוש בחוקים שדורשים מהדפדפן ליצור אלמנטים נוספים, כמו :before ו-:after.
• אופטימיזציה של JavaScript: השתמשו בשיטות יעילות למניפולציה דינמית של ה- DOM והימנעו מיצירת צמתים מיותרים.

דוגמה 1: פישוט מבנה HTML

<!-- HTML לא אופטימלי -->
<div class="wrapper">
    <div class="header"><h1>Page Title</h1></div>
    <div class="content">
        <div class="text"><p>Paragraph text...</p></div>
    </div>
</div>
<div class="footer"><p>Footer content</p></div>

<!-- HTML אופטימלי -->
<main>
    <header><h1>Page Title</h1></header>
    <article>
        <p>Paragraph text...</p>
    </article>
    <footer><p>Footer content</p></footer>
</main>

הסבר: הגרסה האופטימלית משתמשת בתגיות HTML סמנטיות כמו <main>, <article> ו-<footer>, מה שמפחית את מספר האלמנטים (div's) ומפשט את מבנה ה-DOM.

"לא רק שהשימוש ב HTML סמנטי מפשט את ה -DOM, הוא גם משפר את הנגישות עבור משתמשים הנעזרים בטכנולוגיות מסייעות."

דוגמה 2: CSS אופטימלי מול CSS לא אופטימלי

<!-- מבנה HTML -->
<div class="container">
    <h2>Main Title</h2>
    <p>First paragraph.</p>
    <p>Second paragraph.</p>
</div>

/* CSS לא אופטימלי */
.container p {
    margin-top: 20px;
    margin-bottom: 20px;
}

/* CSS אופטימלי */
.container > * + * {
    margin-top: 20px;
}

הסבר: בדוגמה זו ה- CSS הלא אופטימלי מיישם margin על כל הפסקאות, וכנראה שייצור רווחים מיותרים בפסקה הראשונה והאחרונה. הגרסה האופטימלית משתמשת ב Sibling Selector (סלקטור אח) (> * + *) כדי ליישם את אותו margin רק היכן שנחוץ.

דוגמה 3: תוכן דינמי עם JavaScript

// JavaScript לא אופטימלי
const container = document.getElementById('dynamic-content');
const title = document.createElement('h2');
title.textContent = 'Dynamic Title';
container.appendChild(title);

const paragraph = document.createElement('p');
paragraph.textContent = 'Dynamic text...';
container.appendChild(paragraph);

// JavaScript אופטימלי
document.getElementById('dynamic-content').innerHTML = '<h2>Dynamic Title</h2><p>Dynamic text...</p>';

הסבר: הקוד האופטימלי מפחית פעולות DOM מרובות על ידי הקצאה ישירה של תוכן HTML, מה שמשפר את הביצועים של עדכוני תוכן דינמיים.

טכניקות מתקדמות להפחתת DOM

מעבר לפישוט ה-HTML, ישנן טכניקות נוספות שיכולות לעזור לכם לצמצם את גודל ה-DOM בצורה משמעותית, במיוחד באתרים עתירי תוכן.

שימוש ב-content-visibility: auto

התכונה content-visibility ב-CSS מאפשרת לדפדפן לדלג על רינדור של אלמנטים שנמצאים מחוץ לאזור הנראה (Viewport). כאשר מגדירים content-visibility: auto על אלמנט, הדפדפן מדלג על חישוב הפריסה, הסגנונות והצביעה שלו עד שהמשתמש גולל אליו.

/* דוגמה לשימוש ב-content-visibility */
.below-fold-section {
    content-visibility: auto;
    contain-intrinsic-size: auto 500px;
}

שימו לב שחשוב להגדיר גם contain-intrinsic-size כדי לתת לדפדפן הערכה של גודל האלמנט לפני הרינדור, ובכך למנוע קפיצות פריסה (Layout Shifts). בדיקות מראות שטכניקה זו יכולה לשפר את ביצועי הרינדור הראשוני בצורה דרמטית.

יש לציין כי אין להשתמש בתכונה זו על תוכן שנמצא בחלק העליון של העמוד (Above the Fold), מכיוון שזה עלול לפגוע בציון ה-LCP.

Lazy Rendering ו-Pagination

באתרי וורדפרס עם תוכן רב, ניתן לצמצם את גודל ה-DOM על ידי טעינה עצלה (Lazy Rendering) של אלמנטים שמתחת לקו הנראה. בנוסף, שקלו את הפעולות הבאות:

• חלוקת תגובות לעמודים: הגדירו Pagination לתגובות דרך ״הגדרות > דיון״ בוורדפרס כדי למנוע טעינת מאות צמתים בבת אחת.
• הגבלת פוסטים קשורים: הציגו 3-4 פוסטים קשורים בלבד במקום רשימה ארוכה.
• טעינה עצלה של ווידג'טים: ווידג'טים כבדים כמו סליידרים או גלריות יכולים להיטען רק כשהמשתמש גולל אליהם.

שאלות נפוצות

שאלות נפוצות בנושא ניהול גודל ה-DOM ותיקון Excessive DOM Size:

סיכום

DOM מופרז וגדול הוא בעיית ביצועים נפוצה, ולעתים קרובות לא זוכה למספיק תשומת לב מצד מפתחים חסרי ניסיון שעשויים להתקשות בטיפול בה ללא הכוונה מתאימה.

אופטימיזציה של גודל ה-DOM חיונית למתן חוויית משתמש מהירה וחלקה. על ידי פישוט ה-HTML, אופטימיזציה של ה-CSS ושימוש בשיטות JavaScript יעילות, תוכלו להבטיח שהאתר שלכם פועל בצורה חלקה, גם במכשירים עם משאבים מוגבלים.